בִּקְבֵּק

° 1, — כמו בִּצְבֵּץ:  מושיבין אותה (את הריאה) במים פושרין ונופחין אותה אם בקבק המים טרפה (הרמב"ם שחי' ז ז).  שכל ריאה שנופחין אותה  בפושרין ולא יבקבק המים הרי היא שלמה מכל נקב (שם ח).



1 בערב' בקבק بَقْبَقَ ,  עשה קול בקבוק.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים