1, (בקבוק), ש"ז, — כלי חרס או זכוכית שצוארו ופיו צר, יחזיקו בו מים, יין וכדומה, Flasche; bouteille; bottle: ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים וּבַקְבֻּק דבש (מ"א יד ג).  הלוך וקנית בַקְבֻּק יוצר חרש (ירמ' יט א).  ושברת הַבַּקְבֻּק לעיני האנשים ההלכים אותך (שם שם י).