בִּקֵּר

1, פ"י, — א) בקר לדבר, התבונן וחפש הדבר אם ישנו, suchen; chercher; look at: וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יְבַקֵּר הכהן לשער הצהב טמא הוא ויקר' יג לו. — ובֵין לְ, התבונן בשני דברים במי משניהם יבחר: כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליי' לא יְבַקֵּר בין טוב לרע ולא ימירנו שם כז לב-לג. — ב) עם יחס הפעול, בדק והתבונן במעמד הדבר איך הוא, untersuchen; examiner; examinate: ודרשתי את צאני וּבִקַּרְתִּים כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אֲבַקֵּר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומות אשר נפצו שם ביום ענן וערפל יחזק' לד יא-יב. — ואמר בן סירא: בטרם תחקר אל תסלף בקר לפנים ואחר תזיף ב"ס גני' יא ז. מבקרין אותו (את הקרבן) לאור האבוקות תמיד ג ד. אין אומרין בקרו גמל זה שמא יש בו מום בקרו חזיר זה שמא יש בו מום אין מבקרין אלא תמימים תוספתא חגי' א ח. שהיו מבקרין אותו (את קרבן פסח) ד' ימים קודם לשחיטה מכי' בוא, פסחא ה. וביקרן ממומין ירוש' ביצ' ב סא ג. — ועין בחשבונותיו של פלוני: לכשאבקר פנקסותיהם מד"ר אסת', ויהי בימי. — ג) בקר אחר דבר, חפש אותו, השתדל להשיגו: מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לְבַקֵּר2 משלי כ כה, ר"ל לחפש מקרה לגדר גדר. שהיו יודעין היכן היא ומבקרין אחריה מד"ר במד' ג. — ד) עם ב אחריו, או סתם, או עם פעול אחריו, בא לבקר במקור נדפס 'בבקר', ובכלל בא לראות דבר או אדם להתבונן לו, לראות מה שלומו, וכיוצא בזה, besuchen; visiter; to visit: אחת שאלתי מאת יי' אותה אבקש שבתי בבית יי' כל ימי חיי לחזות בנעם יי' וּלְבַקֵּר3 בהיכלו תהל' יז ד. ומזבח הנחשת יהיה לי לְבַקֵּר4 מ"ב יו יה. — ואמר המשורר: עורה כבודי והעיר שוחרים בבית סובאים לחזות בם וּבַקֵּר, ואחבוש פצעי במלאי גביעי וחפש נגעי באורם וּבַקֵּר רמב"ע, תרשיש ב ל. — ולשאול לשלום: שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את ר' יוחנן בן החורני ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית סוכ' ב ז. כיון שחזרו כל מלכות וגבירות מבית ע"ז באו כולן לבקרה (את אשת פוטיפר) מה"ג, וישב. מנהג פשוט וידוע הוא שהנכנס לסוכת חברו לבקרו בחג מברך אבן ירחי, המנהיג, סוכ' א. ונתן להם (תלמי לשבעים הזקנים) מתנות רבות ואמר להם שיבקרו אותו לפעמים יוחסין ו ז. — ועם ל: ובשעה שאינה זוכה (הנשמה) והיא ראויה לקבל עונשה הולכת משוממת ומבקרת בכל יום לגוף זהר, מדר' הנעלם, חיי שרה. — ואמר החכם: אם תמעיט לבקר תתיקר פניני המליצ', גנזי פט"ב. — ובפרט לחולה: המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאהו רפואת נפש נדר' ד ד. חלה נכנס ומבקרו תוספתא שם ב ז. השאיליני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה שם ב"מ ח כח. כשחלה ר"א נכנסו תלמידיו לבקרו ברכ' כח:. מפרנסין עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל גיט' סא.. כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים נדר' מ.. כל מי שמבקר את החולה פוחתים לו אחד מששים מחוליו מד"ר ויקר' לד. אמר הקב"ה למלאכים נלך ונבקר את אברהם תנחומ' בובר, בראש' ד. ואם חלה אותו האוהב משלח ומבקרו ואם מחבבו ביותר הוא הולך ומבקרו שם ויצא כב. לרופא שהלך לבקר שני חולים שם, שמיני י. — ה) °השתמשו הסופרים החדשים בפעל זה ביחוד לפעולת בחינת ספר ומהותו הספרותית, kritisieren; critiquer; criticise: קיטיזיערען בַּקִּר אוצה"ש ב"ז, חלק גרמני עברי, ש' תקסו. אם הכסיל למלים יחקור מבלי הבין למו, ובכעס נקם יבזם וִיבַקֵּר אותמו, בעבור יקראו לו חוקר ומבקר גם יחד אד"מ, או"א, מחזה א. — מבקרי ספרים, עי' ערך מְבַקֵּר.

— פֻע', בֻּקַּר, — שבקרו אותו: אעפ"י שהוא מבוקר מבערב תמי' ג ד. כשהם מבוקרין הרי הם תמידים תוספתא פסח' ה ה. אין פוחתים מששה טלאים המבוקרין מלשכת הטלאים מכי', פסח' ה. באותה שעה האיר הקב"ה את עיניהם ומצאו טליים מבוקרים ירוש' ברכ' ד ז:. — ואמר הפיטן: לעת יבוקרו פועלי שקר, להשפט בוכוח איש וחקר מוס' א ר"ה, אמץ. — ובספרות החדשה במשמ' בחינה בטיב הספר: ספר מבוקר.

— נִתפ', *נִתְבַּקֵּר: רואה (יעקב) דבריו (דברי חלומותיו של יוסף) ממשמשין ובאין אמר אם נתבקרה פינקסו מה יכול אני לעשות מד"ר ברא' פד. בבקר יתבקר כל דבר לאור היום רד"ק שרשים, בקר



1 סוברים רוב החכמים שהסתעפה משמעת החקירה והדרישה ממושג של בקיעה ופתיחה שבשרש זה, עי' הערה להשרש, ובערב' בקר بَقَر عن ען, שאל וחקר, באקרה بَقارِّة מי שחוקר ודורש בלמודים.

 2 כמו ואחר כל ירוק ידרוש, כך רש"י. והחדשים פרשו בקר זה במשמ' חשב מחשבות, פקפק. ועי' ערך ילע.

 3 י"א מלשון בֹקר, לבוא בבקר בבקר. ועי' הערה לקמן.

 4 פרשו רוב הקדמונ' לבוא לראותו לכשארצה. וזה דחוק. ויש מגיהים לקטר במקום לבקר, וי"ס כי הכונה בלבקר זה וכמו"כ בלבקר בהיכלו לאחת העבודות שהיו במקדש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים