1, פ"י, בֵּרֵאתָ, עת' אֲבָרֵא, מקור בָּרֵא, — כרת את העצים מתוך היער ועשה את האדמה לשדה פנוי, abholzen ; déboiser ; cut down (wood) : עלה לך היערה וּבֵרֵאתָ לך שם בארץ הפרזי והרפאים (יהוש' יז יה). כי הר יהיה לך כי יער הוא וּבֵרֵאתוֹ (שם יח). — ובהשאלה, הפיל חללים בחרב: וּבָרֵא אותהן בחרבותם (יחז' כג מז)