1, עת' יִבְרַח,מקור בָּרוֹחַ, בְּרֹחַ, בָּרְחִי, בינו' בֹּרֵחַ, בֹּרַחַת, — א) עבר (הבריח) דרך נקב וכדומה מן הקצה לקצה, dirchgehen; traverser; pass through : ויעש את הבריח התיכן לִבְרֹחַ בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה שמות לו לג. — ב) התרחק במהרה ובחפזון מהמקום, מפני פחד וכדומה, למען להשתמט מסכנה וכדומה, fliehen; traverser; pass through : ויגד ללבן ביום השלישי כי בָרַח יעקב בראש' לא כב.  ודוד בָּרַח וימלט ש"א יט יח.  והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה בָּרַח מן הארץ מעל אבשלום ש"ב יט י.  כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק בָּרָחוּ ישע' כב ג.  אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אֶבְרַח תהל' קלט ז.  ויבקש להרג את משה וַיִּבְרַח משה מפני פרעה שמות ב יה.  וינס יותם וַיִּבְרַח וילך בארה שופט' ט כא.  וַיִּבְרַח יעקב שדה ארם הוש' יב יג.  ותענה שרה (את הגר) וַתִּבְרַח מפניה בראש' יו ו.  ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו וְנִבְרָחָה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלם ש"ב יה יד.  וַיִּבְרְחוּ שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מ"א ב לט.  על בלי הגיד לו כי בֹרֵחַ הוא בראש' לא כ.  מפני שרי גברתי אנכי בֹּרַחַת שם יו ח.  מקול פרש ורמה קשת בֹּרַחַת כל העיר ירמ' ד כט.  ועתה בני שמע בקלי וקום בְּרַח לך אל לבן אחי בראש' כז מג.  בְּרַח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים שה"ש ח יד.  צאו מבבל בִּרְחוּ מכשדים בקול רנה ישע' מח כ.  מידו בָּרוֹחַ יִבְרָח איוב כז כב.  ויהי בִּבְרֹחַ אביתר בן אחימלך ש"א כג ז.  למה נחבאת לִבְרֹחַ ותגנב אתי בראש' לא כז.  כי כן קרבו אלי בְּבָרְחִי מפני אבשלום אחיך מ"א ב ז.  ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בְּבָרְחֲךָ מפני עשו אחיך בראש' לה א.  כי שם נגלו אליו האלהים בְּבָרְחוֹ מפני אחיו שם ז. — ובהשאלה להזמן, הימים   וכל דבר שאינו שוהה ומתקים הרבה: וימי קלו מני רץ בָּרְחוּ לא ראו טובה חלפו עם אניות אבה איוב ט כה-כו.  אדם ילוד אשה צר ימים ושבע רגז כציץ יצא וימל וַיִּבְרַח כצל ולא יעמד שם יד א-ב.  וכן לכל תנועה מהירה של דברים לא בע"ח, המים וכדומה: אז בורחין המים אילך ואילך והזהיר, ויקר' מג. — ובהשאלה במשמ' חדל, נפסק: כשלקטום (את הפֵרות) טמנום מיד בירק שלא יברח לחלוחן רש"י ביצ' כד:. — ג) *השתמט מדבר מפני שאינו רוצה בו, שאינו יכול לשאתו וכיוצא בזה: כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו עירו' יג:.  וכן כל ת"ח שנתחייב נידוי אסור לבי"ד לקפוץ ולנדותו במהרה אלא בורחין מדבר זה ונשמטין ממנו רמב"ם, ת"ת ז א.  אוהבין את האמת ושונאין את החמס ובורחין מכל מיני העול הוא, סנה' ב ז.  כך היה דרך חכמים הראשונים בורחין מלהתמנות שם ג י.  הנה טבעו הוא לכוון אל הנאות ולברוח ממה שאינו נאות מו"נ ב ג.  יש שהוא (הרי"ף) כבורח מן הספקות הקד' זרח' הלוי להמאור.  לברחי מן האריכות יוס' דון יחי', ה' מגלות ו..  למען ידע מה שנאות לטבעו ומה שיברח ממנו טבעו תרגום מאמר במהות הנפש לאבונצר אלפרבי. — ד) °ברח מדעה מהדעות, ר"ל לא אבה לקבלה, לא הסכים לה, התנגד לה: דע כי לא נברח מהאמין בקדמות העולם בעבור מה שמצאנו בתורה כי העולם הוא נברא ר"י חריזי, מו"נ ב כו.  הפילסופים כמו שידעת יקראו השם יתעלה העלה הראשונה והסבה הראשונה ואלו הידועים במדברים יברחו מזה השם מאד ויקראו אותו פועל ר"ש א"ת, מו"נ א סט.  וזהו השקר אשר ברח ממנו שיהיה שם דבר יחליף מקומו שם ב כד.  וכל בעל תורה יברח מזה שם ל.  בורחים מיחס אל השם עזיבה שם ג יו.  ומזה היו בורחים תכלית הבריחה ר"י אברבנאל, וארא, כבד לב פרעה.  הפרק השלישי בביאור דעת אפלטון בענין החדוש ושאלת למה ברח הרב המורה ממנו מפע' ה' ב ג.  והוא מה שברח הרב ז"ל ממנו רלב"ג, מלח' ג ב.  מחויב להאמין לכל מי שיברח מליחס לשם יתברך סכלות כזאת שם.  ואם הוא כך וכו' נשוב עוד אל נקודת הכל שברחנו ממנה תגמ' הנפ' ד:.  ואלו הם דברים אולי יברחו מקבלם אנשים שלא עמדו על ענינים עמוקים מעניני המציאות קאנון א ב ב יד.  ולכן לא יברח מלהרוס שרשי הדתות והנמוסים כבוד אלהים, יוסף ש"ט יה..  הוא יפול במה שברח ממנו כי הוא ברח מפחת השניות והרבוי ויפול בו עבוה"ק לר"מ גבאי, היחוד ז.

— הִפ' הִבְרִיחַ, — א) כמו קל א, מלשון בְּרִיחַ: והבריח התיכן בתוך הקרשים מַבְרִחַ מן הקצה אל הקצה שמות כו כח. — ב) עשה שיברח: משדד אב יַבְרִיחַ אם בן מביש ומחפיר משלי יט כו.  יחשב (הלויתן) לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה לא יַבְרִיחֶנּוּ בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע איוב מא יט-כ.  המה הִבְרִיחוּ את ישבי גת דהי"א ח יג.  ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני וָאַבְרִיחֵהוּ מעלי נחמ' יג כח.  ואין מבריחין את השבויים מפני תקון העולם גיט' ד ו.  שהיה צד וקושר והיה המלאך הולך ומתירן ומבריחו תנחומ', תולד' י. — ובמשמ' *הרחיק, מנעהו לגשת אל דבר: להבריח את המזיקים ירוש' ברכ' א ב ד.  להבריחו מנכסיו שם יבמ' יה יה..  לא דייך שמחלה ליתומים כתובתה אלא שאתה מבקש להבריחה ממזונותיה שם כתוב' יא לד.  מבריח ארי מנכסי חבירו ב"ק נח.. — הבריח את דעתו מן, הסיחה מן: ויבריח את דעתו מאהבת הדבר הגשמי פלא יועץ ב. — ג) *השמיט, למשל סחורה מתשלומי מכס, או בכלל דבר מבעליו: הרוצה להבריח נכסיה מבעלה תוספתא כתוב' ט ב.  שלא תהא האשה מברחת משל בעלה ואומרת מציאה מצאתי ירוש' כתוב' ו ל ג. — הבריח את המכס, עשה תחבולה שלא לשלם המכס: לא ילבש אדם כלאים אפילו ע"ג י' בגדים להבריח את המכס ב"ק קי.. — והבריח מן המכס: וקוצב לו (המלך) מכס ואסור להבריח מן המכס רמב"ם מלכ' ד א. *הבריח א"ע מן דבר, השתמט ממנו: אדם מבריח עצמו מן השבועה ואין אדם מבריח עצמו מן התשלומים ירוש' גיט' ה מז..  והתחיל רבו הר' בר יקר להבריח את עצמו כדי שלא ישאלוהו להורות על היין ספר האסופות. — והבריח את פלוני, עשה שישתמט: וכשתשמע ענין נפלא מעניני העולם הזה אל יבריחך מהיות מקבל אותו מאזני צדק, אלגזלי 157.

— הָפעל, הופע', *הוברח: הוברחו ענני כבוד מד"ר איכה, שמעו. — ואמר המליץ: ובאנו בעולמנו סכלים, וישבנו פה מתרשלים, ונצא ממנה מוברחים עמנ',מחב' יט.

— נִתפ', *נִתְבָּרַח, מִתְבָּרֵחַ: וכל אויביו וצריו (של המשיח) מתברחים פסיק' רב', קומי אורי.