, (בריח), בצרוף עם השם נחש, נָחָש-בָּרִחַ, — א) כנוי לבריה אגדית שוכנת בקרקע הים, והאמינו אחר כך כי בין סנפיריו עובר בריח הארץ: ביום ההוא יפקד יי' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש בָּרִחַ ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים (ישע' כז א). ברוחו שמים שפרה חִללה ידו נחש בָּרִחַ (איוב כו יג). בחמישי השריץ מן המים לויתן נחש ברח מדורו במים התחתונים ובין שני סנפיריו הבריח התיכון של הארץ עומד (פדר"א ט). — ב) °התלי, והוא אחת מצורות המזלות הצפוניות, Dragon: נברא התלי נחש בריח כי התלי הוא צורה מברחת לרוחב מתילד מהפסק שני עגולים כמו הפסק עגול השמש עם עגול הירח (ריב"ג, ערך ברח). דע שיש לירח ד' גלגלים האחד הוא הגלגל העליון נקרא נחש בריח (פרוש קדה"ח להרמב"ם יג). ונחש בריח הוא מזל תנין (ס' רזיאל יח: אמשט'). — ועי' נחש. — בָּרִיחַ, עי' זה הערך.