ְַָּבַּרַיְתָּא

* 1, -רָיתה2, מ"ר בְּרַיְתּוֹת, בריי-, — משנה חיצונה שלא הכניסה רבי בתוך סדר המשניות שלו, Baraïta: אפרש אותו ואבאר עיקרו מהמשנה ומהברייתא הנמצאת הקד' פרוש רב נסים גאון. ועיקר זו הברייתא חקוקה במסכת שבת שם. וכמו כן אם היתה ברייתא או שמועה אשר זכרתי כי היא במקום פלוני והיא במקום אחר שם. כי לא כל מה שנזכר מהברייתות בתלמוד מצויות לרב הברייתות שם. וכן ר' הושעיא ובר קפרא חיברו ברייתות לבאר דברי המשנה רמב"ם, הקד' יד החזקה. וכן חברו ר' חייא ור' אושעיא ברייתות אשר מדברי רבם נשמטות הליכ' עולם א א. וכן נמצא דברי רבי בכמה ברייתות שאינן במשנה ס' כריתות, שער ב. בריתות המובאות בתלמוד לפעמים בארוכה ולפעמים בקצרה פחד יצחק, בריתות



1 בארמית ברייתא: הא ברייתא היא ובמתניתין ליכא (ברכ' יט. — זו ברייתא היא ובמשנתנו אין זה). ור' יוסי בר חנינא ברייתא לא שמיע ליה (שבת יט: — ור' יוסי בר חנינא לא שמע הברייתא). — ובהרבה מקומות ביוד אחת (אגר' ר' שרירא גאון, ובגוף הקדמ' הרמב"ם לפרוש המשנה, וספ' והזהיר, ויקרא יד, שם, סה, ועוד). — וכך נקוד בבריתא דר' פנחס שפרסם דר' גרינה' מתוך כ"י ישן הלקוט' ב והעיד כי הנקוד הוא מגוף כה"י.

2 כך נקוד בגוף פרוש המשנ' של הרמב"ם למס' פרה שבכ"י אקספ' שפרסם מ' למבר (REJ XIX,273).

חיפוש במילון: