ב. ברך

1, ממנו בֵּרַךְ, בְּרָכָה.



1 כמו"כ משֻתף גם בשאר הלשונ' השמיות.  בכנענ', באשור' כַרַבֻ, במשמע' ברָכה בערב' בַרַכַ بَرَكَ, בארמ' בָרִך.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים