בְּרִית

1, ש"נ, מ"ר בְּרִתוֹת, – מעשה שעושים בני אדם ביניהם שעל ידו הם מתחיבים לקים דבר זה לזה, ולפנים היו כורתים דבר בשעת מעשה זה ולכן אמרו כָּרַת בְּרִית, Būndniss, Vertrag; Alliance, pacte; covenant: ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם בְּרִית (בראש' כא כז). תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה בְרִית עמך אם תעשה עמנו רעה (שם כו כח־כט). ויכרת יהונתן ודוד בְּרִית באהבתו אתו כנפשו (ש"א יח ג). —  ובפרט בין מלכים, בין עמים בעניני מדינה: וישלחם המלך אסא אל בן הדד וכו' לאמר בְּרִית ביני ובינך בין אבי ובין אביך (מ"א יה יח־יט). וּבְרִית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל (הוש' יב ב). —  כרת ברית לפלוני, התרצה לחיות עמו בשלום: לא תכרת להם (ליושבי הארץ) ולאלהיהם בְּרִית לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם (שמות כג לב־לג). השמר לך פן תכרת בְּרִית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך (שם לד יב). לא תכרת להם בְּרִית ולא תחנם (דבר' ז ב). ויאמרו אליו (אנשי גבעון ליהושע) ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו בְרִית ויאמרו איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך בְרִית (יהוש' ט ו־ז). אחרי אשר כרתו להם בְּרִית (שם יו). ואתם לא תכרתו בְרִית לישבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון (שופט' ב ב). ויכרת לו (מלך ישראל לבן הדד המנֻצח) בְרִית וישלחהו (מ"א כ לד). —  ויאמרו עוד כרת ברית לפלוני, הטיל עליו חובה, הביא אותו בברית: ויכרת יהושע בְּרִית לָעָם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט (יהוש' כד כה). ויבא אתם (יהוידע הכהן את שרי המאות) אליו בית יי' ויכרת להם בְּרִית וישבע אתם (מ"ב יא ד). —  וכרת ברית על פלוני, ברגש איבה אליו, בכונה להרע לו: כי נועצו לב יחדו עליך בְּרִית יכרתו (תהל' פג ו). וכרת לפלוני ברית עם פלוני, היה המתוך, עושה הברית בין פלוני ופלוני: וכרתי להם בּרית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים (הוש' ב כ), מליצה, ר"ל עשה שיהיה שלום ביניהם. —  ובהשאלה, הבטחה מחלטת לעשות או לא לעשות דבר, Versprechen; promesse; promise: הנני מקים את בְּרִיתִי אתכם ואת זרעכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול וכו' זאת אות הַבְּרִית אשר אני נתן ביני וביניכם וכו' את קשתי נתתי בענן והיתה לאות בְּרִית ביני ובין הארץ (בראש' ט ט־יג).והקמתי את בְּרִיתִי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לִבְרִית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך (שם יז ז‎‎. הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם בְּרִית עולם (ישע' נה ג). כי אמרתם כרתנו בְּרִית את מות ועם שאול עשינו חזה (שם כח יה), ר"ל בטוחים אנו כי לא ישלט בנו המות. כי עם אבני השדה בְרִיתֶךָ וחית השדה השלמה לך ‏(איוב ה כג). — כרת ברית לעיניו, חיב את העינים שלא תבטנה: בְּרִית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (איוב לא א). —  ויאמרו בא בברית עם: ואשבע לך ואבוא בִבְרִית אתך (יחזק' יו ח). —  עבר בברית: לעברך בִּבְרִית יי' אלהיך (דבר' כט יא). —  שם לו ברית: כי בְרִית עולם שם לי (ש"ב כג ה). —  ולבטל הברית ישתמש העברי בהפעלים הֵפֵר, נֵאֵר, חִלֵּל, כִּפֵּר: כי עברו תורת חק הֵפֵרוּ בְּרִית עולם (ישע' כד ה). ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך נֵאַרְתָּ בְּרִית עבדך חללת לארץ נזרו (תהל' פט לט־מ). מדוע נבגד איש באחיו לְחַלֵּל בְּרִית אבתינו (מלא' ב י). שלח ידיו בשלומיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ (תהל' נה כב). וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם את מות וחזותכם את שאול לא תקום (ישע' כח יח). —  בְּרִית מֶלַח, ברית חזקה שתתקים הרבה: כל תרומות הקדשים וכו' נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם בְּרִית מֶלַח עולם הוא לפני יי' לך ולזרעך אתך (במדב' יח יט). יי' אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו בְּרִית מֶלַח (דהי"ב יג ה). —  לוּחוֹת הַבְּרִית, סֵפֶר הַבְּרִית, הלוחות, הספר שהיה כתוב שם הברית בין יי' וישראל: ויקח (משה) סֵפֶר הַבְּרִית ויקרא באזני העם ויאמרו (העם) כל אשר דבר יי' נעשה ונשמע (שמות כד ז).  בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוּחֹֹת הברית אשר כרת יי' עמכם (דבר' ט ט). —  אֲרוֹן הַבְּרִית, הארון שהיו מונחים בו הלוחות: בעת ההוא הבדיל יי' את שבט הלוי לשאת את אֲרוֹן בְּרִית יי' (דבר' י ח). —  מָסֹרֶת הַבְּרִית,עי'  מָסֹרֶת. —  בַּעַל בְּרִית פְּלוֹנִי, איש שהוא בברית עם פלוני: והם (אשכול וענר) בַּעֲלֵי בְרִית אברם (בראש' יד יג). — וכן אִישׁ בְּרִיתוֹ: עד הגבול שלחוך כל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ (עוב' א ז). — אֵשֶׁת בְּרִיתוֹ של פלוני, אשתו הנשואה לו בברית הנשואים: אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ (מלאכי ב יד). —  ומ"ר *בְּרִיתות: הרי שש עשרה ושלש בריתות2 לכל אחת ואחת (תוספתא סוט' ח י). שזו נתנה בי"ג בריתות (ברכ' מח:). ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות (סוט' לז:). צפור (אעפ"י) שאין לה לא זכות אבות ולא בריתות ולא שבועות בניה מכפרים עליה (מד"ר דבר' ו). — ואמר המליץ: ושימו על לבבכם השבועות בכרתנו פני אל הבריתות (רשב"ג, שירי שלמה לדוקס, מט). בדבור חד (שבמשנה) נכללין כמה עיקרין וכמה קבלות סברות בקוצר לשון וכן כמה בריתות תלויין על משנה אחת (ר"מ אלדבי, ש"א ח). — בפרט נקראת המילה ברית, בריתו של אברהם: ויאמר אלהים אל אברהם וכו' זאת בְּרִיתִי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות בְּרִית ביני וביניכם (בראש' יז ט־יא). והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של אברהם אבינו וכו' אעפ"י שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעוה"ב (אב' ג יא). אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש (ירוש' ברכ' ט ד). אשר קדשנו במצוותיו וצונו להכניסו (את הילד) בבריתו של אברהם אבינו (ברכ' אבי הילד בשעת המילה). ועל בריתך שחתמת בבשרנו (בהמ"ז). והרגלים הם יותר ארוכים מן הברית (עמה"מ, רישא דז"א מד). —  *ובהרחבה לאבר המילה בעצמו: אף בכסות אין מדקדקין (עם העני המבקש בגד) מפני בריתו של אברהם אבינו (ירוש' פאה ח כא.). — ומליצה, *ברית כרותה לדבר, לאמר כך טבעו מעולם: אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא היגע בתלמודו בצנעה לא במהרה הוא שוכח וכו' ברית כרותה היא הלומד אגדה מתוך הספר לא במהרה הוא משכח (ירוש' ברכ' ה א). אמר אביי ברית כרותה לשפתים (סנה' קב.), ר"ל כך מנהגו של עולם שכל דבר היוצא מהשפתים סופו להתקים.  אמר רב יהודה ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם (ר"ה יז:). ברית כרותה לו (להפשפש) שכל המוללו מריח בו (נדה נח:). מה סבורין בני נח שבריתן כרותה עומדת לעד אלא כל זמן שהשמים והארץ קיימים בריתן קיימת לכשיבוא אותו יום וכו' באותה שעה ותופר ביום ההוא (מד"ר בראש' לד). ברית כרותה למים אפילו בשעת שרב רוחה שייפה (שם ג). מה נמרצו אמרי יושר שהם חזקים לפלש עד הלב ולהתקבל כי אז ברית כרותה שיקבו חור בדלתי הלבבות השומעים ויעשו פרי (ר"מ אלשיך, איוב ו כה). ומי יתן והיה מאריך (האויל) מלענות מיד כי היה מרחיק מחיתתו רק ברית כרותה לפיו לענות מיד (שם י יג). ותגלה אותו בפירוש כי ברית כרותה לשפתים לגלות מה שהוא בלב (שם טו ו). ברית כרותה לצדיק המקיים תורה מעוני וכו' סופו יהיה לקיים התורה מעושר (מעבר יבק, שפתי רננות כח). — *בּרִית! הַבְּרִית! לשון שבועה וקיום דבר, ולתמיה: כשבאתי והרציתי דברים לפני ר' אלעזר בן עזריה אמר לי ברית אילו דברים שנאמרו בחורב (תוספתא חלה א ו). כשבאתי והרציתי דברים לפני ר"א אמר לי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה מסיני (פסח' לח:). הברית הן הן הדברים שנאמרו למשה בחורב (ירוש' פאה ו יט:). — °ברית המלוכה: וימחו הסופרים במצות המלך את שם אנטיפר ממכתב הברית למלוכה אשר למלכי יהודה וכו' וימלוך המלך את ארקילאוס בנו ויכתבו במכתב ברית המלוכה  אשר למלכי יהודה (יוסיפון סא). — °בְּרִית הַחֲדָשָׁה, שם לספר האונגליון: והם (החולקים עלינו) מגדלים אותם (את ספרי הנביאים) והוגים הפסוקים שלהם ויקיימו הברית החדשה (אמונה רמה ב ה). אולם לא שבה הבוגדה כי אם נשאה את הנער מזה והלאה ותכניסהו בברית החדשה (מעשיות ילינק, יב). — וברית הישנה, להתנ"ך. —  ומ"ר: אמונת המון יהודים היא שהיות השני הבריתות צודקים יחד נמנע בשכל (אמונה רמה ב ה). 



1   מלה עברית ואין אחות לה בשאר הלשונות השמיות. וכבר פקפקו הקדמונים בדבר אם היא משרש ברת משקל פְּעִיל, או משרש ברה משקל בְּכִית, שְׁבִית. ריב"ג, בערך ברת, הביא שתי דעות אלה ולא הכריע, וכן רד"ק. והנה בשרש ברת אין כל מקור למושג השם ברית, ובשרש ברה סברו הקדמונים כי השם ברית נסתעף ממושג החתוך והכריתה שבשרש זה. והאחרונים למן גזנ' ועד ברט (מה"ש סי' רמט), קניג ואחרים, הסכימו כלם שזה משק' פעית מן ברה, וגזרוהו קצתם כמו הקדמונים ממושג חתוך וכריתה, וקצתם (הומל, דילמן  בוהל) ממושג ראיה והחלטה שיש לשרש בַרֻ באשורית. וגם זה דחוק, ואולי ראוי יותר לשים לב לההשערה, כי ברית דומה להשם בָרוּת, ופרושו אכילה מועטת, על שם המנהג שהיה בימים הקדומים לאכל יחד בשעת כריתת הברית, ולכן מלח הברית, וברית מלח. 

2 מהד' צוק"מ: כריתות.