° , =רֵי, ת"ז, לנק' =רִית, מ"ר בְּשָׂרִיִּים, =יּוֹת, — מהבשר, מטבע הבשר, fleischlich; charnel; carnal: ותדע כי הכח הבשריי קצר מהשיג והטבע האנושי חסר מהשלים (הקדמ' חו"ה).  לפי שהיא (האהבה לאלהים במדרגה שמבואר שם) למעלה מן היכולת הבשרית מפני שהטבע הפכה וכנגדה (שם, אהב' ה').  עור עצביי לחוש ועור בשריי לעכול והושם העור הפנימי עצבי והחיצוני בשריי (קאנון א א ה).  כל האברים הבשריים אם פתיליים כבשר אשר בעצלים ואם שאין להם פתילים ככבד (שם).  וחלקיו (של חלי השקוי) שלשה האחד הבשריי יהיה הסבה בו ליחה מימית (שם ג יד ד ג).  אחרי אשר להם (לב"א) ג"כ חלק בשרי (דרך אמונה ד א).  קרום מקיף בעורות הבשריים החיצונים (פרקי משה א).  ולטלה הם (המצריים) מקריבים ולצורתו הבשריית הם משתחוים (צרור המור, בוא).  וצוה לו (לאברהם) ולזרעו הנמשכים אחריו מצות המילה כדי למעט מהם תאוה הבשרית אשר נתוספה באדם ובזרעו  מאכילת עץ הדעת (חזוק אמונה לר"י בר' אבר' א יא).  וכשיתרבה זאת הליחה בכל הגוף תמשיך השדפות הבשרית (ר"מ אלדבי, ש"א א ב).  והוושט הזה הוא מחובר משני עורות האחד מבחוץ אדום והוא בשרי הולכים חוטיו באורך וכו' (שער השמים ט). — ובהרחבה, להחלק הרך שבפֵרות, fleischig; pulpeux; pulpy: הוא (הצמח הנזכר שם) בשרי הרבה (יוס' שינהק, תוה"א, קפ).  גרגירו בשרי וקמחי ונאכל (שם, הצמ' סג).