° 1, — מין טבּוּל עשוי מחמאה וביצים ופלפלים: בארץ ישראל2 נותנין חמאה בקדירה וביצים ופלפלים ומבשלין אותו וקורין אותו תבשיל בשש ערוך, ער' בשש.
1 נקדתי ע"מ בָשָר, חָלָב. בערב' בשישה بَشِشَة, קמח בלול בחמאה או בשמן. בארמית בשש: לית דין צריך בשש (ברכ' מ. — אין (לחם) זה צריך בשש, ר"ל שום דבר ללפת בו את הפת), ולא נתברר מקורה של מלה זו.
2 כך בספרי הערוך בכל הדפוסים בפרוש בארץ ישראל, ובאו"ז כתוב בא"י בראשי תבות, ושער קוהוט כי הכונה בארץ ישמעאל, וזו היא הבשישה הערבית. אך על סמך ר"ת זה שבס' או"ז, שהוא ג"כ הראשי תבות הרגיל של ארץ ישראל, אין לשבש כל ספרי הדפוס. ואעפ"י שאפילו באופן זה אפשר שנתכון רבנו נתן להשם הערבי הנזכר, מכל מקום, כיון שאינו אומר כמנהגו בלשון ישמעאל, כי אם בארץ ישראל, אפשר ששמע שכך היו קוראים בארץ ישראל הטבול הנזכר, ובהיות שכל זה כתוב בסגנון עברי רשאים אנו לקבל מלה זו בלשוננו.