1, ש"נ, סמי' בְתַת, — אדמה לא עבודה, שעלתה קמשונים וחרולים: ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס ואשיתהו בָתָה2 לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית (ישע' ה ה-ו). — ואמר הפיטן: פרח בר המן הרע בן המדתא, זמם באפו להכביד אכפו עד אין רפא להשית בָּתָה (מאורה לפורים, שיר אל נעלם). צאנך פקוד והשב תפוצתו, צפה כי שדדה מרעיתו, צמת עוין בָּתָה להשיתו (שבטי יה, ז' פסח). — °ובהשאלה, חרבן ושממה: אלך ואחריב את ירושלם ואשיתה בתה (יוסיפון כ).
1 משקל אָמָה, דָגָה.
2 לפי דעת רד"ק זהו המשקל העקרי, והשם בַּתָה משקל צדדי. ולפי דעת האחרונים להפך, העקר בַתָּה, מהכפול בתת, והמשקל בָתָה הוא צדדי. ואולי שני המשקלים עקריים, ומשמשים בגונים שונים זה מזה. בַּתָּה הוא שם למקום שמם, כעין מדבר. והמשקל בָּתָה הוא לאדמה לא עבודה אפילו בתוך ארץ נושבה.