1, ש"נ, מ"ר בְּתוּלוֹת, בְּתֻלוֹת, —  א) אשה שעוד לא ידעה איש, Jungfrau; vièrge; virgin: והנה רבקה יצאת וכו' והנער טבת מראה מאד בְּתוּלָה ואיש לא ידעה (בראש' כד יו). כי אם בְּתוּלָה מעמיו יקח (הכה"ג) אשה (ויקר' כא יד). ולאחתו הַבְּתוּלָה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא (שם ג). יבקשו לאדני המלך נערה בְתוּלָה (מ"א א ב). כי הוציא שם רע על בְּתוּלַת ישראל (דבר' כב יט). בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ביום החמישי (כתוב' א א). ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקנה (תוספתא ניד' א ה). לא  אמרו בתולה לבתולים אלא בתולה לדמים (שם ו). —  ומ"ר: כי כן תלבשנה בנות המלך הַבְּתוּלֹת מעילים (ש"ב יג יח). —  *בתולה שלמה (יבמ' נט.), שלא ידעה איש גם שלא כדרכה. —  *בתולה זקנה: את סבורה בעצמך שאת בתולה זקנה (מד"ר שה"ש מצאוני). —  ב) בהרחבה, אשה בחורה, נערה, שלא נשאה עדין מעולם, jung.Mädchen; jeunne fille; girl: מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בְּתוּלָה יונק ובחרים וזקנים יחדו (ירמ' לא יג). אלי כִּבְתוּלָה חגרת שק על בעל נעוריה (יוא' א ח). לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בְתוּלוֹת (ישע' כג ד). ביום ההוא תתעלפנה הַבְּתוּלוֹת היפות והבחורים בצמא (עמוס ח יג). שמעו נא כל העמים וראו מכאבי בְּתוּלֹתַי ובחורי הלכו בשבי (איכ' א יח). כהניה (של ציון) נאנחים בְּתוּלֹתֶיהָ נוגות (שם ד). בחוריו אכלה אש וּבְתוּלֹתָיו לא הוללו (תהל' עח סג). —  ואמר בן סירא: בבתולה אל תתבונן פן תוקש בעונשיה (בן סירא גני' ט ה). —  ג) בחבור עם שם או עם ארץ כנוי לכלל האֻמה: נפלה לא תוסף קום בְּתוּלַת ישראל (עמו' ה ב). שעררת עשתה מאד בְּתוּלַת ישראל (ירמ' יח יג). עוד אבנך ונבנית בְּתוּלַת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים (שם לא ג). שובי בְּתוּלַת ישראל שבי אל עריך אלה (שם כא). —  ועם בַּת: לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בְּתוּלַת בַּת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם (שם לז כב). רדי ושבי על עפר בְּתוּלַת בַּת בבל (שם מז א). תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בְּתוּלַת בַּת עמי (ירמ' יד יז). עלי גלעד וקחי צרי בְּתוּלַת בַּת מצרים (שם מו יא). מה אשוה לך ואנחמך בְּתוּלַת בַּת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך (איכ' ב יג). —  ד) *כל דבר כשהוא עוד בברייתו הטבעית, שעוד לא נשתמשו בו שום תשמיש: אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית (שבי' ד ה), שעוד לא קצצוה מעולם. הבודק בודק אמה על אמה ומניח אמה עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה (אהל' יו ד), ר"ל קרקע בתולה, שעוד לא חפרו בה. וחופרין למטה מהבתולה ומביאים משם אבנים שלמות (מדות ג ד). ואיזו היא (אדמה) בתולה כל שאין בה רושם ואין עפרה תיחוח בדק והגיע למים הרי זו בתולה בדק ומצא שם חרס הרי זו כבתולה (תוספתא אהיל' טז ה). הלוקח בתולת שקמה מחבירו וכו' נמצאת אומר שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת אדמה בתולת שקמה, בתולת אדם שלא נבעלה מימיה בתולת אדמה שלא נעבדה מימיה רשב"ג אומר כל שאין בה חרס בתולת שקמה אילן שלא נקצצה מימיה (שם שביע' ג יד-יה). וקוצץ בתולת השקמה ג' טפחים (ב"ב פ:). שמן טוב כל שהו ארגמן כל שהו ובתולת הוורד אחת (שבת צ.). נוטל עפר תיחוח וחופר בבתולה שלש אצבעות (ננזיר סה.). נוטל המת שמצא ונוטל כל העפר התיחוח שתחתיו וחופר בבתולת קרקע שלש אצבעות (רמב"ם, טומא' מת ט א). חופר עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה והיא הקרקע שנראית שאינה עבודה וכו' וצריך להעמיק עד שיגיע לבתולה הגיע למים הרי זו כבתולה (שם ו). —  °דונג בתולה, שלא השתמשו עדיין בו: וג' אונקייא מדונג בתולה (אוצה"ח, ר"י צהלון ו כו). —  ה) *בבית הבד, כ"א משני הסדנים של עץ הקבועים בארץ והקורה יושבת בהם: המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות (ב"ב ד ה). —  ו) °אחת מי"ב צורות המזלות, שנראה ביותר בחדש אלול, Sternbild Jungfrau; constell. Vièrge; Virgo: ואחריו (אחרי מזל ארי) מה אתה בורא בתולה2 שעתיד אדם לשמח בבתולה (פסיק' רב' כ). בתולה מזל אלול (ילקוט ראוב', בראש'). וכשהיא (החמה) הולכת ממזל סרטן אריה ובתולה הולכת מגלגל רקיע יותר מתשעים חלקים (ס' העבור, ר"א בר חייא ג ב). חורף כשהחמה במאזנים ובתולה (שם). ומזל בתולה בלי חץ נטוי וראש לו חפוי (ראב"ע, מכתב לר"ש גאמע). וסדר מערכת הי"ב מזלות וכו' על הסדר הזה בשמותם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב וכו' (יסו"ע לר"י ישראלי ב א). בתולה הנקראת וירגו והוא פרצוף אשה מצויירת בכוכבים ומביט על המעיים ותחתון האיצטומכא ומושל באלול והשמש בו מחצי אגוסטוס עד חצי סביטימ' (שלשלת הקב', הגלגלים). אריה הלב בתולה הבטן והמעים (מ' אלדבי, ש"א ד א). אם יתחבר כוכב נוגה עם בתולה תהיה נקבה כל הנולד באותה שעה וכו' ואם יתחבר נוגה ובתולה עם מאדים יהיה הנולד באותה שעה זכר (אגר' קובץ ויכוחים, הקד'). ואנחנו רואים הרבה מהם (מהככבים הקיימים) בהירים ואדומים כככב שבפי הכלב ושבולת של בתולה ולב האריה (גבור' ה', ר"י מקנדיא ח). התמונה הששית היא בתולה במה שהתמונה היא דמות בתולה קוצרת שבלים במגל או חרמש המורה על זמן הקציר (למודי הטבע, מ"מ יאועל, י"ב מזלות). —  ואמר הפיטן: ארץ צבי נמשל כחול, במזל בְּתוּלָה יצו לנחול, אז תשמח בתולה במחול (ראב"ע, אל חי, שמע"צ). נהרגו בתולות וגם בחורים על כן בְּתוּלָה קדרה פניה (קינות ת"ב, אז בחטאינו). —  ז) °שם עוף: הבתולה משכנו בארץ אפריקה מראהו אמוץ יפה ראשו חזהו וצוארו הארוך שחורים (תוה"א לשינהק, העוף קסז).