גֹּבֶל

°, ש"ז, — כמו גְּבֻלָּה, הזר המקיף את הערוגה:  היה לה להערוגה גובל1 גבוה טפח וזרעין בתוכה שלשה עשר, שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע לא יטע ראש הלפת בתוך הגובל מפני שהוא ממלאהו (כלא' ג א).  ואם היה לו גובל רחב טפח מכל סביבותיה נמצא גופה של הערוגה ח טפחים על ח טפחים וכיצד דמותן ומראית עין גובל הסימנין האלה הן הן גופה של גובל (JQR XVII, 284).



1 כך גרסת הערוך, וכן בכ"י פרמה, ונקוד הַגוּבל.  ובמדבמ"ע הגובל.  וכן בכ"י קטע הגניזה שמובא להלן בפנים.  ובנוסחאות הדפוסים גבול.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים