גֹּבֶל
°, ש"ז, — כמו גְּבֻלָּה, הזר המקיף את הערוגה: היה לה להערוגה גובל1 גבוה טפח וזרעין בתוכה שלשה עשר, שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע לא יטע ראש הלפת בתוך הגובל מפני שהוא ממלאהו (כלא' ג א). ואם היה לו גובל רחב טפח מכל סביבותיה נמצא גופה של הערוגה ח טפחים על ח טפחים וכיצד דמותן ומראית עין גובל הסימנין האלה הן הן גופה של גובל (JQR XVII, 284).
1 כך גרסת הערוך, וכן בכ"י פרמה, ונקוד הַגוּבל. ובמדבמ"ע הגובל. וכן בכ"י קטע הגניזה שמובא להלן בפנים. ובנוסחאות הדפוסים גבול.