*, ת"ז, לנק' גַּדָּה, מ"ר גַּדִּים, גַּדּוֹת, — מי שטעמו חריף, עוקץ ואוכל, herb; piquant; acre: והגוים טועמין אותו (את המן) מר וגד (מד"ר שמות ה). גדים ומררין (שם בראש' עא).