גַּדְגַּדְנִית

* 1, גֻּדְגַּדְנִית, גודגדנית, גודגודנית, ש"נ, מ"ר -ניּוֹת, —  א) צמח ממיני הירקות, והוא מאכל לבהמות, Melilotus:  פעפועין וגדגדניות2 וחלוגלוגות (ירוש' פאה ח כא.).  שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן גדגדניות וכפניות ופגי תמרה (ברכ' נז:).  גודגדניות מרובי בנים יאכלו חשוכי בנים לא יאכלו (עירו' כח.).  שמונה ממעטים את הזרע ואלו הן המלח והרעב והנתק וכו' וגדגדניות וכשות שלא בזמנה (גיט' ע.). —  ב) °גרגרים אדֻמי הקלפה, מלאי מים3, Kirsche; ceirse; cherry:  דברים הרגילין לבא אחר הסעודה לקנוח הפה וכו' כגון תפוחים ועזרנין וגדגדניות ושאר פירות (ר"ש בן חפני, שערי ברכ' בית תלמ', ב 385).  שיש לברך על הגרעינין של גודגדניות וגרעיני אפרסקין ושל תפוחים (תוספ' ברכ' לו:).  נמצאו במרה גרעיני תמרים או של גודגדניות כשרה (הרוקח, שפה).  ישחוק זרע גרעיני הגודגדניות היטב ויערבנו במים וישתנו (מ' אלדבי, ש"א ד ב).  ומהאילנות התמרים והגפנים והזיתים תפוחים תותים גדגדניות חבושים תאנים (צידה לדרך א א כט).  ואמרו כי האילן הזה (הנוטף מין שרף הנקרא דם תנין) בעת שצומח מהארץ עושה פרי טוב ויפה כצורות גודגדניות ירקות (ארח' עולם ח"ב יו).  והם כשני מיני גודגדניות כגון ויינקשל וקירשן4 (רמ"א, שו"ע או"ח רכה ד).  והמכשלה הזאת תחת יד המון העם שכשהגודגודניות התליעו בודקין שלשה מהם ןאם אינם מוצאין בהם תולעת אוכלין השאר בלי בדיקה (כנה"ג, טור יו"ד פד).  ועל גרעינין של גודגדניות שאנו לועזים צירושי (תשב"ץ, מנה' הר"מ מרוטנב' שכב).  הפובידל שלנו שעושים מגודגדניות ושאר מינים שממעכים אותם ומוציאין גרעיניהן (לבוש או"ח רב ז).  שאוכל גרעיני גודגדניות למתק השתיה מברך (שם ריב א).  בכל מיני מאכל משתתפין חוץ מבגודגדניות שנעשו קשים (שם שפו ד).  קח הקליפה מאילן הגודגדניות ששה לוט וכו' (אמתחת בנימ', רפואה שלמה לו.).



1 אין חבר למשקל זה פעפענית, במשקלי השמות שבמקרא.  וגימל פתוחה לפי הכתיב בירוש' ובהערוך ובקצת כ"י של הבבלי.  והנקוד השני גימל מקובצה לפי הכתיב גודגדנית שבנוסח' הדפוס של הבבלי, וגם בפרוש ר"נ גאון ור"ח, ולפי הכתיב הרגיל בספרות הפוסקים.  וכבר העיר לֶו (Löw, Pfln. 447) כי הגרסה בשתי דלת אחרי הגימל היא קבועה בכל המקורים, ואעפי"כ דעתו שצריך לגרוס בשתי ריש מפני שכך היא מלה זו בסורית גרגריתא, שאין ספק בה.  ומקור השם לא נתברר, ואולי נסתעף מן גרגיר, עי' זה.

2 ואמרו שם:  בעון קומי היידין אינון אמר לון קקולי והנדקוקי ופרפחינה, ר"ל:  שאלו מה הם (אלה השלשה צמחים שהזכיר) ואמר להם:  קקולי הנדקוק ופרפחינה.  מוכח, כי גדגדנית היא הנדקוק, שהוא חנדקוק حندقوق בערב', שהוא Melilotus.  וכן בגמ' בבלי עירו' המובא בפנים אמרו:  כי קאמר רב (שמערבין בגדגדנית) בהנדקוקי מדאי.  מוכח כמו"כ שגדגדנית סתם היא הנדקוק.

3 רש"י, ברכ' נז: לעז גדגדנית צירתיש, שהוא לפי המקובל cerise בצרפתית, אעפ"י שבערוב' וגיט' לעז איילנדרה כמו הי"מ שבערוך, והעיר קוה' שזה מפני שבעת שהיה מפרש מס' ברכ' לא ראה עדיין את ספר הערוך.  והנה פלישר בהגהותיו ללוי פקפק בזה, מפני שקשה להניח כי נתחלף לרש"י ההנדקוק, שהוא ירק כ"כ ידוע, בפרי עץ כ"כ משונה ממנו, ולכן שער פלישר כי כונת רש"י בלעז צירתיש היא להמלה הצרפתית cierge, שהוא צמח דומה קצת להנדקוק.  אבל כבר דחה לֶו במקום המובא למעלה השערה זו של פלישר, מפני שכל הפוסקים השתמשו במלה גודגודנית לפרי העץ, וכן מתורגמת מלה זו בא"ב של בן סירא (מזמן קרוב לרש"י) ceraso.  ובמשמעה זו השתמש גם ר"ש בן חפני.

4 בגרמנית Kirschen Weichsel. — בערב' גֹד جٔد פרי כפרי השטה.

חיפוש במילון: