* 1, גודגוד, ש"ז, מ"ר גֻּדְגֻּדִּים, גודגודין, — רמש דומה לצרצר, והוא שחור וקצר, ויצרצר בפרט בלילה, Heimchen; grillon; (house) criquet: אילו דברים מדרכי האמרי המספר קומי והעושה בלורית והמגבח לגודגודין2 תוספתא שבת ז א.
1 בערב' גֻ'דגֻ'ד جُدْجُدْ, ועי' הערה שלקמן.
2 כך בתוספתא צוק"מ. ובנוסח' הדפוס במקום והמגבח והמגבה, ובמקום גודגדין יש גרסה לגורגדין וברוב הנוסח' לגרגרן, ולא מצאתי להקדמונים פרוש לזה. הערוך לא הביא כל המאמר וזה נותן מקום לשער כי בנוסחה שלו לא היה מאמר זה. הגר"א הגיה המגביה במקום המגבה ופרש בעל מנחת בכורים והמגבה לגרגרן מגביה לגרונו ומהלך בקומה זקופה כדרך האמורי. ע"כ. ואינו שוה לאבד טפת דיו לדחות פרוש זה. לוי וקוה' לא הביאו כלל מלה זו, רק יסטרוב הביאה ופרש גודגדין מלשון גד, אלהות האשר. אבל, אין שום יסוד לחשב כי היתה להשם גד עוד צורה זו שלא נזכרה אפילו פעם אחת בכל המקומות שדברו שם אודות אלהות זו. והנה הגרסה לגרגרן בודאי שבוש היא, כי לפי הענין אין שום מקום פה לגרגרן במשמעתו הרגילה. ומשתי הגרסות גודגדין וגורגדין יש לקבל הראשנה, כמו שקבלה גם יסטרוב, ולפרש מלה זו במשמעת המלה גֻ'דגֻ'ד בלשון ערבית, שפרשוה המלונים הערבים כמו שרשום בפנים, ואפשר שהיה זה מדרכי אמורי לגבח, ר"ל למרוט שערות הראש, להגודגדים שמצרצרים בלילה, כמו שהיו מרקדים לשלהבת ומצוחים לתנור ושותקים לעדשים וכיוצא באלה. והנה למלה זו גדגד יש בלשון ערבית עוד משמעה משאלה, והיא מורסה בבת עין, ואפשר שגם פה הכונה לזה, ואולי שמשה מלה זו גם בעברית בשתי משמעות הללו.