1, בהפס' גָּד, — א) מזל, מקרה של טוב ואֹשר, Glück; bonheur; fortune: ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן ותאמר לאה בא גַד2 (בראש' ל י-יא). גד גדי3 וסנוק לא אשכי ובושכי (שבת סז:). — ואמר הפיטן: ובגדי גּד גַּדִּי ויהי אלהים עמדי (כנף רעננים לו.). — ב) האלהות הממונה על האֹשר והמזל, Fortune: ואתם עזבי יי' השכחים את הר קדשי הערכים לַגַּד4 שלחן והממלאים למני ממסך (ישע' סה יא). — ג) °כנוי לכוכב צדק, Jupiter: גד הוא כוכב צדק (ראב"ע בראש' ל יא). תוך ידך השר מתוק כצוף רותם, עד כי זמן אוסר לך עש וגד רותם (רמב"ע, תרשיש א שמה).