ב. גָּדַל
* 1, פ"י, עת' יִגְדֹּל, — קלע וסבך חוטים או נצרים או שערות וכדומה מעשה גדיל, flechten; tresser: מפני שהבנות יושבות בתוכו (בתוך הים של הנפה) וגודלות כלים יה ג. וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת שבת י ו. הגודלת והכוחלת והפוקסת לעצמה פטורה לאחרות חייבת תוספתא שם י יג. הגודל כלי צורה ירוש' שם ז י ד. אין גודלין אותה (את הפתילה) לכתחלה בי"ט ביצה לב:.
— פוע' מפוע', מְגוֹדֶלֶת, עי' ערך *מְגוֹדֶלֶת.
1 בארמית: וניגדול תרתי פתילתא (גיט' סט. — ונגדול שני פתילים). למיגדל אוהרי וכו' למיגדל תנורי וכו' למיגדל מהולתא (מו"ק יא.. — לגדול אהרים וכו' לגדול תנורים (לבנות, לחבר בפתילי ברזל) וכו' לגדול מהולתא). בערב' גַ'דַל جٓدٓل, במשמע' זו לחבל וכדומה.