תה"פ, לנק' גְּדֵלָה, מ"ר גְּדֵלִים, סמי' גִּדְלֵי, לנק' גְּדֵלוֹת, — כמו גָּדול: ותזני אל בני מצרים שכניך גִּדְלֵי בשר (יחזק' יו כו). — ובמשמ' תאר פעל: והנער שמואל הלך וְגָדֵל וטוב (ש"א ב כו). — וכמו *בינוני פועל, בצמחים: ירקות שגדילין על מי שנה הבאה ומתעשרין לשנה הבאה (ר"ה יד.). והגרגיר של אפר וכו' הגדילה באחו (רש"י סוכה לט:).