, ש"נ, — שה"פ מן גִּהֵק: ואם תשלש הליחה מלחדש עלוף תחדש צער ומצוק וגיהוק הוא אשטליירו וסמור (קאנון ג יג א יג). ישמע קול (בבטן) כקול הנאד הנפוח לא כנאד מלא מים ויהיה משתוקק לגיהוק תמיד הוא רוט שם ג יד ד י.. לענין הרוק הבא כמו בגיהוק ופיהוק ועיטוש (לח"מ, רמב"ם תפל' ד יא).