1, ש"נ, — א) מראה הפנים, Aussehen; mine look: לב שמח ייטיב גֵּהָה2 ורוח נכאה תיבש גרם (משלי יז כב). כי ייפוי הגהה ומראה הגוף וכו' מראה על הבריאות (ר"י אברבנאל, מקץ א). ודין הוא למי שנזדמנו לו כל הדברים האלה שתראה בטבעו אותה המדה (של שמחה) ותהיה גיהתו טובה וגופו בריא (רשב"ג תקון מדות הנפש ג א). ומסיר רוע מראה הגוף ומיפה הגהה (דרך אמונה, אברה' ביבאגו ו). — ב) °טבע ואיכות הגוף אם כחוש או שמן וכדומה, ומעמד הנפש והרוח, Complexion: וכל שכן בגופים אשר להם השקוי או רוע הגהה הנקרא בולמנט (קאנון א ב א ד). אחד מהם (בחליים) בשיער והשני במראה והשלישי בריח והרביעי בגהה זולת המראה (שם שם ו). ופגעי הגהה זולת המראה עם הרזון המופלג או השומן המופלג (שם). אותות שוה המזג שווי המשוש בחם ובקור וכו' ושווי המראה בלובן ובאודם ושווי תואר הגהה בשומן והכחש (שם שם ב ג). ואמנם יאות זה (הרחיצה במים קרים) למי שהיתה הנהגתו מכל צד בתכלית הטוב והיו שניו וכחו וגהתו ופרקו נאותים (שם א ג ב ו). ויש לכל גהה ומזג מזון נאה דומה (שם שם ז). ואמנם הגהה הנה ההפלגה בכחישות והספוגיות וכו' (שם א ד ג). ואם יצטרך אליו (לקיא) מי שלא תאות גהתו לקיא (שם א ד יא). ואמנם הגהה (הנה פעולתה היא) שאם הוא (החולה) כחוש הרבה או שמן הרבה ויהיה גופו ספוגיי מחולחל רב הרפיון הנה אין ראוי שיוציא הדם (קבוצי גלינ' ב, כ"י פריז). — ובמשמ' רפואה: תמכו בידי אמכם אל נא תרפוה, לוית חן היא לכם בטוב ואשר, מגן ושמש במרי יום ופגע, גֵּהָה למחלה ולרוח נעכרת (יל"ג, הוי אח' א).
1 אולי כמו בערב' ג'הי, אג'הת אלשמא جَهَى, ٲٙج۟هٙت السما טהרו השמים מעננים, ואולי כמו בערב' ג'הר جَھر, יפי מראה הפנים, ועי' הערה שלקמן.
2 מנחם חבר מלה זו עם נגה, ואמר: ענין מאור המה. ואעפ"י שאין גזרה זו עולה יפה, מ"מ בעצם פרוש מלה זו הסכימו ריב"ג ורש"י. אמר ריב"ג: אבל לב שמח ייטיב גהה פרושו ייטיב מראה הפנים כמו שנאמר בזולת המקום הזה לב שמח ייטיב פנים (משלי טו יג), ואפשר שיהיה מענין הראשון לב שמח ייטיב רפואה וענין השני טוב בעיני יותר. ע"כ. וכן רש"י: מאור הפנים. אך רעב"ע, רי"ק ורד"ק, וכן החדשים פרשו כלם במשמ' רפואה, מפני שלמשמ' מראה הפנים לא מצאו סמך וחבר. ואעפי"כ, משמעת מאור הפנים יותר יאות לפי הענין וכך השתמשו בה כל הקדמונים.