* 1, פ"ע, עת' יִגְהֶה, בינו' גֹּהֶה, — עמד נטוי, sich neigen; être incliné; incline: כותל הגוהה2 לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה (מו"ק יג.). אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו (ירוש' שם א ד ה) במקור נדפס "שם א פ ג".. תנא (הערבות היו) רכות וארוכות וגבוהות אחד עשר אמה כדי שיהו גוהות3 על המזבח אמה (סוכה מה.).