גּוֹג

1, ש"ז, — שם עם אכזרי שילחם באכזריות עם ישראל Gog : בן אדם שים פניך אל גּוֹג ארץ המגוג וכו' הנני אליך גּוֹג נשיא ראש משך ותבל (יחזק' לח ב=ג).  והיה ביום ההוא ביום בוא גוֹג על אדמת ישראל נאם אדני יי תעלה חמתי באפי (שם יח).  הנני עושה חדשה עתה תצמח תני רב יוסף זו מלחמת גוג ומגוג (ברכ' יג.).  כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג (שבת קיו.).  בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה אלף אחוזי חרב וכו' וכן באו על אברהם וכן עתידין לבא עם גוג ומגוג (סנה' צה:). והמקום אשר ישליכה הים (את נבלת התנין) על הרוב הוא בארצות גוג ומגוג השוכנים אחרי דלתות הברזל והם שתי אומות צורותיהם אנושיות ומדותיהם צבעיות לא ידעו לא הנהגה ולא מנהג לא מקח ולא ממכר ולא סחורה ולא אומנות לא חרישה ולא זריעה אבל יצודו מחיות השדה והדגים ויתפשו קצתם את קצתם ויאכלו קצתם את קצתם (ר' קלוני', אגר' בע"ח ג יב).  — °ומשל לקצר קומה2.  הייתי רוצה להיות גבוה כמו עוג וקצר כמו גוג (ר"י אלחריזי, תחכמוני מה). 



1 לא עמדו חכמים על הדבר אם זה שם של עם הגדי או הכונה בו לעם שהיה במציאות.  קצת החכמים סברים שהם שבטי הסקיטים, ועי' עוד מגוג.

2 עפ"י הגדות הערבים על דבר יאג'וג' ומאג'וג' שהם קצרי קומה, רק כחצי קומת אדם בינוני.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים