גּוּדָל
*, ש"ז, — כמו אֲגוּדָל, ביד וברגל: שירי המאור רום אצבעיים על רוחב הגודל (אהל' יג א). והיה מהלך עקב בצד גודל (תוספתא יוה"כ א יד). זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זה גודל (כתוב' ה:). תניא כשהוא נותן קולו בנעימה מכניס גודלו לתוך פיו ומניח אצבעו בין הנימין (יומא לח:). לשעבר אדם מראה איקונין באצבעו והיה ניזוק ועכשיו אדם מניח ידו על האזכרה כמה פעמים ואינו נזוק ולא עוד אלא שאמר הקב"ה הוא וגודלו עלי אהבה (מד"ר שה"ש ב ד). — ומ"ר בסמי': הרוצה שיתעצמו עיניו של מת נופח לו יין בחוטמו ונותן שמן בין ריסי עיניו ואוחז בשני גודלי רגליו והן מתעצמין מאליהן שבת קנא:.
גּוֹדֶל, עי' גֹּדֶל.