א. גּוּד

 1 פ"י, עתיד אָגוּד, יָגוּד, יָגֻד, יְגוּדֶנּוּ, — תקף את האויב, angreifen;attaquer; to attack: גד גדוד יְגוּדֶנּוּ (בראש' מט יט).  אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יְגוּדֶנּוּ 2 (חבק' ג יו). — ובהשאלה, יָגוּד העקב: והוא יָגֻד עקב (בראש' מט יט). — ואמר המשורר: העם אשר הלך חשך, שברו עדי אן ימשך, יגוד עקבו חטא נושך ר"י הלוי, יחד באורך). 



1 סוברים שזה פעל נגזר מהשם גדוד. ואמר ריב"ג: יגודנו מענין גדוד והנח הרפה אשר בין הגימל והדלת אשר הוא עין הפועל הוא אצלי תמורת אחד הכפלים אשר הם שני דלתין. ע"כ. וכן רוב חכמי הלשון. ויש חולקין ואינם מודים במציאות פעל גוּד ואומרים כי הוא הפעל גדד

 2 בקצת ספרים יגדנו חסר. ולפי תרגום השבעים נראה כי צריך לקרא יגוּדנוּ.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים