גּוֹד

1, ש"ז, מ"ר גּוֹדִים, חֵמֶת כעין שק מעור בהמה, פיו רחב ויש לו שנצים ימלאוהו מים ויתלוהו על יתדות לצנן אותם: הגוד2 והמשמרת (שבת קלח.). גוד בכסכיו3 מותר לנטותו בשבת (שם:). אפשר שהגוד הזה צריך שיהיה חלל תחתיו כדי שיכנס שם הרוח ויצטנן (ר"נ על הרי"ף, שבת נו.). 



1 משקל אוֹב, כּוֹס, שׁוֹט, תֹּור. ומ"ר יוכל להיות גּוֹדוֹת כמו אוֹבוֹת, כּוֹסוֹת, וגודים כמו שוטים, תורים. ושמש כנראה בלשון זכר, ובאין מנהג קבוע מוטב לבחר סימן הרבים של זכרים.

2 פרש הר"ח: הוא חמת מים ומליין ביה מיא והולכי דרכים נועצין ידות בארץ וקושרין אותו בחוטין עבין ותולין אותו באלו היתדות להצטנן מימיו. עכ"ל. וכן רש"י: הוא עור של בהמה תפור ופיו רחב מאד ויש לו שנצים ועוברי דרכים ממלאין אותו יין או חלב במקום שתוקעין שם אהליהם ללון ושוטחין אותו ופיו מתוח ע"ג יתדות והרוח עוברת מתחתיו ומצטנן שלא יתקלקל היין. עכ"ל.

3 גרסת הערוך, ובנוסח': בכיסנא.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים