עבר גַּדֹּתִי1, עת' יָגֹד,  עם על, גַּד על, יָגֹד על,  — התאסף גדודים גדודים2, sich scharen; s`attrouper; to form troops: יָגֹּדוּ3 על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו (תהל' צד כא).  — ובמשמעה זו השתמשו בו בהספרות: שוא תדלגי בית דגון שוא שם תָּגֹדִּי (יל"ג, דו"מ ד).

— הִתפ', הִתְגּוֹדֵד, — התקבץ: ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יִתְגּוֹדָדוּ4 (ירמ' ה ז).  עתה תִּתְגֹּדְדִי4 בת גדוד (מיכ' ד יד).  — ואמר הפיטן: המון גדודים, סביביו מתגודדים, תהלתו מגידים, וקדשתו מיחדים (שבת ב חנכה, אמצו בתופף). — ועי' גוד.