*, ש"נ, מ"ר גּוֹיוֹת, —  אשה לא יהודיה: וראה (רשב"י) אשה אחת גויה ובירך עליה (ירוש' ע"ז א מ.).  בן ישראל שבא על גויה וכו' גוי שבא על גויה וילדה (שם יבמ' ב ג ג).  ואין בנך מגויה קרוי בנך אלא בנה (שם ב ד).  שמשון שהוא נושא גויה (מד"ר בראש' פה).  וכל מי שיבוא מד' רוחות העולם בן ובת אח ואחות ורחוק יורש ונוחל יהודי ויהודית גוי או גויה דיקום ויטעון (ר"י ברצלוני, ס' השטרות מח).  אשה אחת יהודית חלה בנה באתה גויה ואמרה לה תני לבנך על זאת האבן לשתות ויתרפא (ס' חסידים, תתתקנ"ב).  גויה אחת נכנסה לביתו של ישראל לשתות (שו"ת ריב"ש, רמה).  וכן ראינו בגויה אחת שהיתה בשכונתנו שחלתה בחולי זה (השלשול) ד' שנים ויותר ומתה בחולי זה (שער השמים ח). — ומ"ר: וסתם גויות לא כבעולות הן (ירוש' יבמ' ד ו:).  גויות מניקות ושפחות היו אוכלות בבית דברים טמאים (ספר חסיד', תתתרל"ט).