ב. גּוֹר
1, ש"ז, מ"ר גּוֹרִים, — אויב, Feind; ennemi; foe: הן גּוֹר2 יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול (ישע' נד יה).
1 באשור' גרוּ, אויב.
2 רוב המפרשים רואים במלה זו מקור, אך לפי העתיד יגוּר בע"פ שרוקה צריך גם המקור להיות גוּר ולא גוֹר, ומלבד זה אין המליצה מתישבת היטב, כי לא נאמר מי יגור. — והנה אעפ"י שבכלל כל מליצת כתוב זה קשה, וגם פרוש המפרשים החדשים דחוק ואינו טבעי, ואולי הנוסחה משובשה, אעפי"כ המשמעה אויב שיחסתי להמלה גוֹר עפ"י לשון אשור' נותן להכתוב בכללו כונה נאותה לפי הענין, ושעורו הוא: הן הגוֹר יגור, אפס (מאותי?) מי גר (אתך?) עליך הוא יפול. שתי המלים מאותי ואתך הן קשות, ואולי גם הן משמשות פה במשמעה מיוחדה, לא במשמעה הרגילה שלהן, עכ"פ הכונה הכללית היא כי האויב אמנם יגור עליך מלחמה אבל מי שהוא גר עליך, הוא יפול.