, ש"ז, — מעשה הלקיחה בזרוע והדבר הגזול: וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בְגָזֵל או עשק את עמיתו (ויקר' ה כא). אל תבטחו בעשק וּבְגָזֵל אל תהבלו (תהל' סב יא). שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו גזילו (תוספתא ב"ק י יד). העבד שהיה אוכל משל רבו קוצץ ונותן פרוסה לבנו ולעבדו של אוהבו ואינו חושש משום גזילו של בעל הבית שכך נהגו (שם יא ד). — *והקרבן הבא על הגזל: הביא אשמו ולא הביא גזילו לא היה ממרס בדמו עד שיביא גזלו (שם פסח' ג א). גזילו של גוי אסור (ירוש' ב"מ ב ח ג).