, ש"נ, מ"ר גְּזֵלוֹת, — כמו גָּזֵל,  גֵּזֶל: והיה כי יחטא ואשם והשיב את הַגְּזֵלָה אשר גזל (ויקר' ה כג). יי' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גְּזֵלַת העני בבתיכם (ישע' ג יד). עני ואביון הונה גְּזֵלוֹת גזל (יחזק' יח יב). כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה (ב"ק ט א). אמר לבניו גזילה זו של פלוני היא (תוספתא שם י יג). ראה גזילתו של חבירו בתוך ביתו ואבידתו של חבירו בתוך ביתו (שם). והגוזל את הרבים אין יכול לפייסן ולהחזיר להן גזילתן (שם יד). שלשה דייני גזילות היו בירושלם (כתוב' קה.).