גֵּזֶל

*, ש"ז, — כמו גָּזֵל: כי עשק עשק גזל גֵּזֶל אח (יחזק' יח יח). — ובהשאלה: אם עשק רש וְגֵזֶל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ (יחזק' יח יח). מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל מפני דרכי שלום רבי יוסי אומר גזל גמור (גיט' ה ח). עני שראה כדי פאה בין בתבואה ובין באילן אינו רשאי ליגע בה ואסורה משום גזל עד שתיודע לו שהיא פאה (תוספתא פאה ב ח). חומר גזל הרבים מגזל היחיד (שם ב"ק י יד). א"ר ששת נתתיו לך זהו עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זהו גזל (ב"מ קא. ). גוזל אדם אפשר שיחזיר גזלו ויתקן (חגי' ט:). — ומ"ר: שמר לך מִגְּזָלִים הצעירים אבק גזל מקוראים (מנח' מלונזנו, דרך חיים). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים