גַּזְלָנוּת

° 1, ש"נ, — מעשה של גזלן, עסק של גזלן, Räuberei; briganderie; robbery: הגוזל שדה ואחר שגזלה והוחזק גזלן עליה חזר ולקחה מבעלים הראשונים וטען הנגזל ואמר אנוס הייתי בשעה שמכרתיה לו ושלא לדעתי מכרתי מפני גזלנותו לא זכה הגזלן (רמב"ם, גזל' ואבד' ט יד). תקנת חכמים שכנגדו נשבע ונוטל לענין גזלנות (תשו' גא' קדמ', קסל יג). שיצא קול גזלנות על אחד מעדיהם (שו"ת משאת בנימין נא). אעפ"י שהוא מקבל בחובו הואיל ולא הסכים עמו חבירו על כך גזלן הוא אך לא יתפשט זה הגזלנות עד שיגיע וכו' להשבע לשקר (ר"י אבן מיגש יח). שיש ליורשי ראובן עדים שבגזלנות ירד שמעון באותו גן (תשו' גאו' מו"מ קנג). הריני מוסר בפניכם ואני קובל על פב"פ שגוזל אותו בית פלוני והוא מחזיק את שלי בגזלנות (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 58). ואין לעשות תקנה לגזלן שלא יבוא לידי מכשול לפי שעון הגזלנות יותר גדול (פי' המשנ' להרמב"ם, מע"ש ה א). והטענה שאמרת שיש לקהל לעשות דינין וחקים בדבר זה נראה לי שאין זה אלא גזל ואין יכולים להתנות על הגזלנות (שו"ת ריב"ש תעז).



1 בארמית: היכי דמי גזלן א"ר יוחנן כגון שהחזיק על שדה זו בגזלנותא (ב"ב מז.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים