* , ש"ז, מ"ר גַּזְלָנִים, — מי שדרכו לגזֹל, Röuber; bandit, brigand; robber: האריסין והחכורות והסקריקון והגזלן אין מביאין (בכורים) (בכורים א ב). הגזלן בין כך ובין כך אינו משלם אלא קרן (תוספתא ב"ק ז א). החמירה תורה בגנב יותר מגזלן (גמ' שם עט:). הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן (שם קה:). — ומ"ר: כל הגזלנים משלמין  כשעת הגזלה (ב"ק ט א). למה נברא (האדם) יחידי מפני החמסנין והגזלנין (תוספתא סנה' ח ד). הרועים והחמסנים והגזלנין (ירוש' ר"ה א נז ג). — ובהשאלה: אילן הסמוך למיצר בתוך שש עשרה אמה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים (ב"ב כו:). צלצל ארבה גזלן הוא שאוכל תבואת כל אדם (רש"י ב"ק קיו:). — ובהרחבה °בכלל אדם קשה, רע: ועוד הרבה רשעות דבר זה הגזלן אך למה לי לכתוב לך כל הדברים (מגלה טמירין, מכתב קו).