א. גָּזַם
*, קל אינו נהוג.
— פִע', * גִּזֵּם, — חתך קצת הענפים מהאילן: מתליעין ומזהמין בשביעית ואין מתליעין ומזהמין במועד כאן וכאן אין מגזמין1 (ע"ז נ:). אין מתליעין את האילנות ולא מזהמין את הנטיעות ולא מגזמין (רמב"ם, הלכ' יו"ט ח א).
— נפע', *נִגְזַם, — נחתך: שלא ימות האילן אם נגזֹם קודם לכן רש"י ע"ז נ:.
1 כך הגרסה בנוסח', ואעפ"י שגם בירוש' שבי' ב כך הגרסה אעפי"כ, כשנעריך מאמר זה להמאמר בתוספתא שבי' א י, יש לשער כי צריך גם להיות מגמזים במקום מגזמים. ועי' ערך גמז.