1 בארמ' גַלָּא:  טרוקו גלי דלא ליתו עבדי דר' גמליאל (ברכ' כח.).  טרק גלי באפיה דר' ירמיה (ב"ק קיב.). טרוק גלי דלא ניתו אינשי דניטריד (ע"ז נח.).  לגברא דטרקיה לגליה ואבדיה למפתחיה (סנה קיג.).  — ופרש הערוך כל זה בדלת, וכן רש"י ושאר המפרשים, וכן בעלי המלונים:  בוקשד', לוי, בעל עה"ש זיסטרוב.  אך פרוש זה אינו מניח את הדעת, כי יש מקום לתמוה למה דוקא במקום זה השתמשו בשם גל במקום דלת, ועוד הלא ברוב הנוסחאות כתוב כאן אחרי השם גל השם דלת, משמע שיש הבדל ביניהם, ואפילו אם תמצא לאמר שהגרסה האמתית היא כמו בהערוך:  אעפ"י שחיברן וקבען, בלי השם דלת, ואפילו אם נניח כדעת רש"י שהכונה בהמלה גל לדלת של בנין ביחוד, משא"כ השם דלת הוא כללי ומשותף גם לכלים, כמו ארון וכיוצא בו, מ"מ קשה, שלא השתמשו בהשם גל בשום מקום אחר שעסקו שם בדלתות של בנין, זולתי בהמקומות בארמ' המובאים למעלה שגם שם מדובר אדות נעילת הדלת לפני אנשים.  ואולם, הפרוש האמתי להמלה גל נתן ר"ח כאן שאמר וז"ל:  חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העץ שהוא בית הנגר ונקרא אל קפי' ובעץ שהוא הנגר נקבים מוכנים (כך בערוך ערך חף במקום מכניס שבפרוש ר"ח בש"ס וילנה)  להן שמתכוונין (כך בערוך שם במקום כשמתקנין) נגדן נופלין ונכנסין להן ואלה הן של גל ובהן נסגר  והמפתח יש בו  חפין בולטין מכוונין כנגדן מכניסין אותו בחלל שבנגר וחפין מעלין את החפין של גל והוא נפתח.  ע"כ.  דברים הללו של ר"ח אומרים בברור כי הגל אינו הדלת אלא הנגר שנועל הדלת על ידי החפים הנכנסים בו.  וגם בכל מקום שאמרו בארמ' טרוקו גלי, טרק גלא, הכונה האמתית היא לא סתם סגרו הדלת, אלא לנעילת הדלת ע"י הגל, הבריח, והפעל טרק נתיחד בארמ' לפעולה זו, ועי' ערך טָרַק.  וקצת תמוה, שהערוך בעצמו הביא בערך חף את דברי ר"ח אלו כהויתם, ואעפי"כ פרש כאן גל דלת.