*, ש"נ, — שה"פ מן גלף: קשה גליפת שפתים שהוא שקול כנגד ברייתו של עולם (פסיק' רבתי, אנכי אנכי). גליפת כתב צוה לשבח ולגנאי (סלי' ב עי"ת, בין כסה).