1, ש"ז, מ"ר גְּלָלִים, — צואת הבהמות בפרט Mist, Kot; fiente; dung: ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הַגָּלָל עד תמו (מ"א יד י). ושפך דמם כעפר ולחמם כַּגְּלָלִים (צפנ' א יז). ההופך את הגלל ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו (ב"ק ג ג). חבית שנתרועעה וטפלה בגללים אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסים נופלים (כלים ג ד). אין בודקין את הזרעים בגללים ובעציץ (תוספתא שביע' א יב). להשתין מים ולהטיל גללים (שבת קנג:). ראשו (של הפר) לדרום ופניו למערב וכו' שמא ירביץ גללים (יומא לו.).  הכניס שורו לחצר בעה"ב שלא ברשות וכו' שהרביץ גללים ונטנפו כליו של בעל הבית (ב"ק מח.).  מה גללים הללו מזוהמין כך הוא מזוהם (מד"ר אסת' ג א).  — *וסמי': ראה (ריב"ז) ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים (כתוב' סו:).  ראה (ר"א בן הורקנוס) אבן שדימה ונטלה ונתנה לתוך פיו וי"א גללי הבקר היה (אדר"נ ו).  שנתחייבו ישראל לאומה שפלה שבעכו"ם ולא באומה שפלה בלבד אלא לגללי בהמתן (שם יז).  — ובכלל *כמו זבל: מפני שעושה אותו (הגורן את הניר) גלל (ב"ב כה.).  — *כְּלִי גְּלָלִים, כלי עשוי מגללים מעֻרב בעפר: כלי גללים2 כלי אבנים כלי אדמה (כלים י א, אהל' ה ה). בכל הכלים מקדשים אפילו בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה (פרה ה ה).