פ"י, עב' גַּלֹּתִי, גָּלַלְתִּי, גָּלֲלוּ, גֹּלֵל, עת' אָגֹל, יָגֹל, יָגֶל, אֶגְלֹל, צווי גֹּל, גַּל, גֹּלּוּ, —  א) העתיק דבר ממקום למקום באופן שהדבר יתהפך ויסבוב סביב עצמו,  walzen; rouler; to roll  :  ונאספו שמה כל העדרים  וְגָלֲלוּ את האבן מעל פי הבאר בראש' כט ג.  ויגש יעקב וַיָּגֶל1 את האבן מעל פי הבאר שם י).  ויאמר יהושע גֹּלּוּ אבנים גדולות אל פי המערה יהוש' י יח.  גֹּלּוּ אלי היום אבן גדולה ש"א יד לג. כרה שחת בה יפול וְגֹלֵל אבן אליו תשוב משלי כו כז.   כל זמן שגוללה (את הצואה) ואינה נפרכת ברכ' כה..   והנהר ההוא (סמבטיון) גולל אבנים וחול בלי מים ברעש גדול אלדד הדני, שאל' אנשי קירואן מר' צמח גאון.   — ובהשאלה,  גַּלּוֹתִי החרפה וכדומה מעל, הסירותיה מעל:  היום גַּלּוֹתִי חרפת מצרים מעליכם יהוש' ה ט.   גַּל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי תהל' קיט כב.   — והמעשים אל פלוני, שם אותם בידו, ברשותו, תחת מחסהו:  גֹּל אל יי' מעשיך ויכנו מחשבתיך משלי יו ג.   כל ראי ילעיגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש גֹּל2 אל יי' ויפלטהו יצילהו כי חפץ בו תהל' כב ח-ט.   — ב) *כרך, קפל בו דבר ארוך כמו מְגִלָּה:  (אם נפל מידו ספר עשוי כמו מגלה) עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו ערוב' י ג.   וקורא (הכה"ג לפני העם מתוך הס"ת) אחרי מות ואך בעשור וגולל את התורה ומניחה בחיקו סוטה ז ז.  ואם אינו יודע לקרות (בהספרים שמצא) גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחלה ב"מ ב ח.   פותח (את הס"ת) ורואה גולל ומברך וחוזר ופותח וקורא מגי' לב..   הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ ואין גוללו מבפנים שם.   המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו ב"מ כט:.   שגוללין נביא ברבים ואין גוללין ספר תורה ברבים סופרים יא ב.   מיד גולל (המפטיר) ספר תורה עד שלשה דפין ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם שם יד יד.   כשגוללין  ספר תורה והכתב מכוסה רש"י סנה' סח.).

 — נִפע', נָגֹל, *נִגְלַל, — א) נהיה מקֻפל וכרוך כמו מְגִלָּה:  ונמקו כל צבא השמים וְנָגֹלּוּ כספר השמים ישע' לד ד.   — *וְנִגְלַל:  מחצלות הפרוסות (לר"ה) מערבין ומטלטלין מזו לזו נגללו נאסרו שבת קא:.   אמר רב אחא בר יעקב ספר עזרא לתחלתו הוא נגלל ב"ב יד:.   אין לו אלא עמוד אחד ונגלל מתחילתו לסופו רש"י שם.   נטל (ר"א) שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשני ספרי תורה שנגללין סנה' סח..   אמר רבי יהושע בר נחמיה (לוחות הברית) מעשה נסים היו ונגללין היו מד"ר שה"ש, ידיו גלילי.   —  ב) נִגַּל, עת' יִגַּל, יִגַּלּוּ המים, יזלו בשפע ועֹז:  וְיִגַּל3 כמים משפט וצדקה כנחל איתן עמוס ה כד.   — ג) בהשאלה, °שגרמו והסבו אותו:  לעולם אין אדם מעני מן הצדקה ואין דבר רע ולא היזק נגלל בשביל הצדקה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום רמב"ם, מתנ' עניים י א.   — *ועומד:  יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת במקור נדפס "משורם" הדין  ברכ' ז.

 — פִע', *גִּלֵּל:  א"ל (ר' ינאי להרוכל) איזהו סם של חיים שאתה מוכר וכו' א"ל הבא לי ספר תלים הביאו לו וגיללו והוא מראה לו מה שאמר דוד מי האיש החפץ חיים תנחומא מצורע ה.

— פֻע'מכוסה, גֻלַּל, גֹּלֵל, מְגֹלָל, מְגוֹלָל:  כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מְגוֹלָלָה4 בדמים ישע' ט ד.

— הָפע', הופע', *הוּגְלַל: הוגללו הפרוכת הותרו זבין והמצורעים ליכנס שם תענ' כא:.

— הִתפ', הִתְגֹּלַל, — נעתק ממקום למקום ע"י גלילה, ובהרחבה היה מֻשלך, מונח במקרה פה ושם: ועמשא (אשר הרגהו יואב) מִתְגֹּלֵל בדם בתוך המסלה ש"ב כ יב.   — ואמר בן סירא: כן חובר אל איש זדון ומתגלל בעונתיו ב"ס גני' יב יד.   — ובהשאלה, הִתְגֹּלַל על פלוני, בא עליו בעלילות דברים: וייראו האנשים (אחי יוסף) כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנו מובאים לְהִתְגֹּלֵל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אותנו לעבדים ואת חמרינו בראש' מג יח.