1, ש"ז, כנ' גָּלְמִי, מ"ר גָּלְמִים, סמי' גָּלְמֵי, — בכלל דבר בלי צורה, שעוד לא נשלמה צורתו, Ungestaltetes; masse informe; shapeless substance: וכן העֻבר במעי אמו בתחלתו, קודם שנכרו בו האברים, Embryo: לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ גָּלְמִי ראו עיניך (תהל' קלט יה-יו). רואין שתי זרועותיו (של העובר) כמין שני חוטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין גולם מצומתים (ירוש' נדה ג נ ד). שעה ראשונה הוצבר עפרו (של אדם הראשון) שנייה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו (סנהד' לח:). גלימא (נקראת כך משום) שנעשה בו כגולם (שבת עז:). גם כשהיה (דוד) גולם בלי צורה היתה הידיעה האלהית מקפת בו (העקרים ב כה). — ובהרחבה, °גוף האדם בכלל, ואמר המשורר: שלום אין בעצמי, מפני חטאתי, ובבשרי וְגָלְמִי, אין מתום ממעותי (רמב"ע, שפתי רננות 19). קום ועלה אל הר העברים, וטמון גּוֹלֶם בעפרים, בך לעתיד עם כמהים יגידו פועל אלהים (סמא"צ, פיוט' לש"ת, על משה). — ובכלים, *החמר שלא קבל צורה: וגולמי כלי מתכות (עדי' ג ט). גולמי כלי עץ (כלים יב ח). ואלו הן גולמי כלי מתכות שהן טהורין כל שהוא עתיד לשוף ולגרר ולכרכב ולשבץ ולהקיש בקורנוס (תוספתא כל' ב"מ ב י). כלים ולא גולמין2 (ספרי, קנח). וקודם שיחדדנה (את המחט) וינקבנה נקראת אותה החתיכה גולם (ר"ח שבת קכג:). גולם שנקצצה מן החוט (של ברזל) ועומדת לינקב (רש"י, שבת נב:). ליטול אחד מן הגולמין של יוצר ולתחוב אגרופו בתוכו ולחקוק נר (תוספ' ביצה לב.). — *ובכנ': וכולן (השפופרת, הקרן והקרויה) שמצאן חתוכין ומנוקבין טמאין מצא גולמיהן3 (ר"ל שלמים כברייתן) טהורין בידוע שאינן כלים (תוספתא כלים ב"מ, סוף ז). פשוטי כלי עץ טהורין וגולמיהן טמאין פשוטי כלי מתכות טמאין וגולמיהן טהורין (שם חול' א כא). — ב) בהשאלה, *אדם שאין לו דעת, שאינו בעל דרך ארץ, Ungebildeter; homme sans éducation; inaducated: שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמניין ואינו נכנס לתוך דברי חבירו וכו' וחלופיהן בגולם (אבות ה ז). כהגון מדות ובתפלה שלם, כזקן ורגיל ולא כגולם (סליח' שחר' יוה"כ, אין מי יקרא). וגולם הוא איש שיש לו מעלות שכליות ומעלות המדות אמנם אינם שלמות ולא הולכות על סדר כראוי אבל יש בהם ערבובים ובלבולים (רמב"ם בפרושו לאבות). אל יעבור במחשבתך דבר שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע (רמב"ם, הלכ' תשו' ה ב). קנאו ליודעים ובזו בלבבכם הגולמים (הוא, אגר' לבנו, דרך טובים). כי יפול זה החבור בלא ספק ביד אנשים רעים וכו' ולכסיל הגולם אשר לא ידע ערך מה שנעשה בו ויחשבהו מעט התועלת (הוא, על חבורו מו"נ, קוב' אגר' בוקסטורף). אותם הדברים שעשה הגולם שאינו משגיח בעולם הבא כולם ראו עיניך שעיינת בהם וכו' א"ר יצחק אין אדם עושה עבירה אלא מי שהוא גולם ולא אדם (זוהר, מדרש הנעלם, חיי שרה). אף שבאמת בדור הזה אין אחד יכול את חבירו להוכיח אבל האדם מחוייב להטריח פן יכול לתקן את הגולם (דרך טוב, יואל שץ ב ע). — ג) °בכלל, בלשון המחקר, כמו גוף, גשם, כל דבר מהנמצאים שיש לו שלשה רחקים, Körper; corps: והוא בורא כל גוף וכל גולם וכל מאורע וכל עסק שבעולם (ר"י ברצלוני, פי' יצירה). כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה וכו' (רמב"ם, הלכ' יסוה"ת ב ג). ואין גולמם (של הגלגלים) כשאר גולמים (שם). ברא האל למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים (שם ג י). והאל נותן לכל גולם וגולם צורה ראויה לו (שם ד ו). לעולם אין אתה רואה גולם בלא צורה או צורה בלא גולם (שם ז). ברא לה (הקב"ה להארץ) ארבע צורות וקבע כל צורה מהן במקצת גלמה עד שנעשית ארבעה גלמים בארבע צורות (מדר' הגד', שכטר, והארץ היתה). הורדת רוחניות על הצלמים העשויים מגולם ידוע בשעות ידועות (ידעי' הבדרשי לרשב"א תיח). עין רואה כי גָלְמִים יתחברו איש את אחיו יעזור יתן לו כח (נפתלי ויזל, שיר בראש' ספ' ראש' למודים א). — ד) °צלם בצורת אדם: ויעש לו המלך גולם זהב ויתנהו בתוכו (יוסיפון ב). — ה) °צלם בצורת אדם מתנועע ועושה מה שמצוים לו בכח שם הקדש ששמו על מצחו: האמת יעידו, אשר אב לבן דר לדר יגידו, כי על פנת הגג בטמון ינוח, גּוֹלֶם4 תבנית אדם לפנים בו רוח (לטריס, נשיא בישראל). מגור אריה וְגָלְמוֹ רבות שמענו, כי נפלאות עשה בו רבות ידענו (שם). ומלבד זה נודע בקרב עדת חסידי ארצות פולניא הגולם של בעל שם ואיך רבים מצדיקיהם וקדושיהם בראו להם בקבלה מעשיית ע"י שמות קדושים גולמי אדם לשמשם (רובין, מעשי תעתועים).
1 עברית בלבד.
2 בנוסחא' גלומין, אך בילקוט גולמי.
3 במהד' צוק"מ גלמי.
4 אעפ"י שעצם הענין של יצירת גֹלם נזכר במקורות יותר קדומים (בפי' יצירה, מיוחס לרסע"ג, ובשם הגדולים לחיד"א ערך ר' אליהו אב"ד דק"ק חלם), מכל מקום השם גלם לדבר זה לא מצאתי בספרים קודם. אבל אין ספק בדבר כי בפי העם היתה מלה זו נהוגה במשמעה זו כבר בימי מהר"ל מפראג, ובודאי עוד קודם.