גמח

1, ממנו אולי *גַּמְחוֹן.



1 בערב' גַ'מַח جَمَح פרשוהו חכמי הלשון הערבית: רכב ראשה, רכב הואה, שר"ל עשה לפי צביונו, לפי דמיונו בעקשות בלי טעם, והשם גַאמִח جَامِح אדם שיש לו טבע זה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים