* 1, גִּימוֹנִית, ש"נ, מ"ר גִּמּוֹנִיּוֹת, — אגד צר לאגוד בו דבר, Bändchen; bandelette; ribbon: אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלם שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות2 של זהב (סוכה ג ח).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן. —
2 כך הצורה במשנה שבש"ס בבלי, וכך בפי' ר"ח וכן בערוך. ובמשנה שבגמ' ירוש' הצורה גימונו', והוא גימונות. והנה בפרוש המלה אין ספק, שהוא מוכרח לפי הענין שהיו הגימוניות פתילים או אטונים של זהב, וכך רש"י: חוטי זהב. והנה רש"י מדמה גימונית להשם גימון, וגוזר גם גימונית מן אגמון, אך קשה למצוא דמיון ושיכות בין גימון הקודם וגימונית שלנו, והגזרה מן אגמון אין לה רגלים. וכבר הזכרתי למעלה המלה הערבית ג'מאן (جمان), שפירושה הוא כעין מזח או אזור מעור וכדומה מקשט בחרוזי חוליות מתחלפות הגונים, תחגור אותו האשה לנוי, אך אינו נראה, שהמלה ההיא, ששמשה במשמע' אזור פחות או יותר רחב, שמשה גם לאגד דק כמו לאגוד בו הלולב.