, ש"ז, מ"ר גַּנָּבִים, —  א) מי שדרכו לגנב, Dieb; voleur; thief:  כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הַגַּנָּב ישלם שנים אם לא ימצא הַגַּנָּב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו שמות כב ו=ז.  כבשת גַּנָּב כי ימצא כן הבישו בית ישראל ירמ' ב כו.  חולק עם גַּנָּב שונא נפשו משלי כט כד.  בעד החלונים יבאו כַּגַּנָּב יואל ב ט.  לא יבוזו לַגַּנָּב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב משלי ו ל.  שריך סוררים וחברי גַּנָּבִים כלו אהב שחד ורדף שלמנים ישע' א כג.  אם בצרים באו לך לא ישארו עללות אם גַּנָּבִים בלילה השחיתו דים ירמ' מט ט.  שבעה גנבין הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות תוספתא ב"ק ז ח. —   ומשלים לגנב:  אומרים אנשים, אחרי הגנב1 גנוב וטעום הטעם ברכ' ה:.  פרצה קוראת לגנב סוכה כו..  לא העכבר הגנב2 אלא החור הוא הגנב גיט' מה..  הגנב3 על פי המחתרת קורא להאלהים.  כשיריבו הגנבים תגלה הגנבה עמנ', מחב' יא.  אשר לא תמצא יד הגנב4 לגנוב יחזיק עצמו לאיש שלום ר' יונה, שערי תשו'.  הגנב בוער כובע שלו, כמשל הדיוט ר"י יעבץ, מגי' ספר. —  °גנב כעורב:  והוא (העורב) אמוץ לב להתיצב גם נכח הטורפים הגדולים ממנו ערום ואוהב לגנוב בשר ומאכל וכו' על כן יאמרו המושלים גנב כהעורב תוה"א לשינהק, העוף קכח. —  ב) °אחת האונות:  ואנו קורין ג"כ גנב לאותה אונה התלויה בכיס ס' החיים למהר"ל מפראג א ד.

°חותך כיסים. —  *חֶרֶם. —  חנן בישא, היה גנב מפורסם.

*משמוט, משמוטים, גונב מהכיסים.

*נרשאים, היו מפורסמים בגנבה. —  ומשל:  נרשאי5 נשקך מנה שִׁנֶּיךָ.