פ"י, עת' יִגְנֹב, — א) לקח בסתר דבר של הזולת, stehlen; voler; steal: וְגֹנֵב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת שמות כא יו. למה גָנַבְתָּ את אלהי בראש' לא ל. ופן אורש וְגָנַבְתִּי משלי ל ט. חטא ישראל וכו' וגם לקחו מן החרם וגם גָּנְבוּ וגם כחשו וגם שמו אל כליהם יהוש' ז יא. לא תִּגְנֹב שמות כ יה. כי יִגְנֹב איש שור או שה וטבחו או מכרו שם כא לז. וַתִּגְנֹב רחל את התרפים אשר לאביה בראש' לא יט. לא תִּגְנֹבוּ ולא תכחשו ולא תשקרו ויקר' יט יא. הלוא יִגְנְבוּ דים עוב' א ה. — ובכנ': ולא ידע יעקב כי רחל גְּנָבָתַם1 בראש' לא לב. — ומק': אלה וכחש ורצח וְגָנֹב ונאף הוש' ד ב. — ופעול גָּנוּב, דבר גָּנוּב, דבר של הזולת, לקוח בסתר: כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גָּנוּב הוא אתי בראש' ל לג.מים גְּנוּבִים ימתקו משלי ט יז. — ובכלל, לקח דבר בסתר שלא יראוהו אחרים: ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גָּנְבוּ אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ש"ב כא יב. ותקח יהושבע וכו' את יואש בן אחזיה וַתִּגְנֹב אתו מתוך בני המלך מ"ב יא ב. ויאמרו אל המלך מדוע גְּנָבוּךָ אחינו איש יהודה ש"ב יט מב. — ב) גָּנַב את פלוני, לקח ממנו בסתר מה שהיה לו: למה נחבאת לברח וַתִּגְנֹב אתי ולא הגדת לי בראש' לא כז, ר"ל לקחת ממני דברים בסתר. — ובהשאלה, גָּנַב את לבבו של פלוני, הסתיר ממנו את כונתו האמתית, רמה אותו, אמר לו דבר אחד כדי להסיח את דעתו מדבר אחר: ויאמר לבן ליעקב מה עשית וַתִּגְנֹב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב בראש' לא כו. — *גנב העין: ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין ב"מ ד יב. — *גנב דעת חברו: הלוה מעות לחבירו ליקח בהן פירות ולקח בהם כלים, כלים ולקח בהם פירות אסור מפני שגונב דעת המלוה תוספתא מגי' א ה. שבעה גנבין הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו וכו' שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב שכל הגונב דעת הבריות נקרא גנב שם ב"ק ז ח. ולא ירביץ חנוני בחנותו יין ושמן מפני שגונב דעת הבריות שם ב"מ ג  כז. אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם רמב"ם, מכי' יח א. יש בני אדם שטופים בתחבולות לרמות לחבריהם בהראותם להם שמכבדים אותם ואין כונתם אלא לגנוב דעתם מנוה"מ מו. — *תשובה גנובה, שיש בה גנבת דעת, דחייה בקש: א"ר אושעיא תשובה גנובה השיבו ר"ג לאותו הגמון (ששאל אותו למה אתה  רוחץ במרחץ של אפרודיטי וענה לו אני לא באתי בגבולה אלא היא באה בגבולי) ע"ז מד:. תשובה גנובה השיבו ר"ע לאותו תלמיד וכו' מעי' ז: — °תְּנוּעָה גְּנוּבָה, עי' תְּנוּעָה. — ובהרחבה, גנב, הסיע בחזקה, הרוח את המוץ מהגרן וכיוצא בו:יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גְּנָבַתּוּ סופה איוב כא יח תשיגהו כמים בלהות לילה גְּנָבַתּוּ סופה שם כז כ.

— נִפע', נִגְנַב, עת' יִגָּנֵב, —  א) שגנבו אותו: ואם גנב יִגָּנֵב (הפקדון) מעמו ישלם לבעליו שמות כב יא. המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו ב"מ ג א. הגונב טלה מן הדיר והחזירו לדיר ואחר כך נגנב כל הדיר כולו וכו' הגונב חבית מן המרתף והחזירה למרתף ואחר כך נגנב כל המרתף תוספתא ב"ק י לג. — ב) *שגנבו דבר ממנו: מי גדול גונב או נגנב הוי אומר נגנב שיודע שנגנב ושותק תוספתא ב"ק ז ח. 

— פִע', גִּנֵּב. — כמו קל בנחץ הפעולה, ובהשאלה: על הנביאים נאום יי' מְגַנְּבֵי דברי איש מאת רעהו ירמ' כג ל. — ואת הלב: והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך ויאמר אליו אבשלום ראה דבריך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך וַיְגַנֵּב אבשלום את לב אנשי ישראל ש"ב יה ב-ו. — *גִּנֵּב את עצמו מן פלוני, השתמט ממנו באופן שלא הרגיש: הלכו עמהן הזקנים (עם משה ואהרן אל פרעה) והיו מגנבין את עצמן ונשמטין אחד אחד מד"ר שמות ה. 

— פֻע', גֻנַּב, — שגנבו אותו: כי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מארץ העברים בראש' מ יה. כי יתן איש אל רעה וכסף או כלים לשמר וְגֻנַּב מבית האיש שמות כב ו. — ובהשאלה, גֻּנַּב דבר אליו, בא לו הדבר בסתר, בלחש: ואלי דבר יְגֻנָּב ותקח אזני שמץ מנהו בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים איוב ד יב-יג. — °מְגֻנָּב, שגנבוהו: לפי שרוב המגונבים כשהם קטנים והם גדלים בארץ נכריה אינם מכירים אבותיהם חזקוני, משפט' כא יג.

— הִתפ', הִתְגַּנֵּב, — נכנס או יצא בסתר, בשתיקה, כמו ברצון שלא יראהו אדם ולא ירגיש בו איש: וַיִּתְגַּנֵּב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יִתְגַּנֵּב העם הנכלמים בנוסם במלחמה ש"ב יט ד. אבל המתגנב מאחר חבירו הולך ושונה פירקו וכו' תוספתא ב"ק ז יג. והיו מתגנבים אלו בנשותיהם של אלו פסיק' רבתי כא.