גנב
1, ממנו גָּנַב, גַּנָּב, *גָּנֵב, גְּנֵבָה, *גַּנָּבִית, °גַּנְבָן, גְּנֹבֶת, *גַּנֶּבֶת, °גַּנַּבְתָּה.
1 עבר' וארמית. בערב' ג'נב جنب משמש במשמ' צד, וי"א כי מזה נסתעף המושג שיש לשרש זה בעבר' והוא על שם שהגונב משתמט הצדה, וכמו שגם בערב' משמש השרש הזה במשמ' השתמט מפני פלוני. ואעפי"כ אולי יותר נכון לדמות לשרש גנב השרש הערבי שלב شلب, ש ל במקום ג נ, שהוא משמש בערב' במשמ' של גנבה.