גָּנֵב

*, ש"ז, בכנ' גְּנֵבוֹ, — כמו גְּנֵבָה: גונב אדם אפשר שיחזר גנבו ויתקן וכו' אבל הבא על אשת איש ואסרה לבעלה נטרד מן העולם (חגי' ט:). גניבו אלף ושוה חמש מאות וכו' אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר (קדוש' יח.). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים