גְּנֹגֶנֶת
* 1, ש"נ, מ"ר גְּנוגנות, — תרמיל של העני שהוא נותן לתוכו מה שהוא מקבץ: ורביעיה של אליית וגנוגנת2 העני (כלים יו ז).
1 אין משקל פעֹפֶעֶת במשקלי השמות שבמקרא ומקור שם זה לא נתברר, ועי' הערה שלקמן.
2 כך גרס' הערוך, ובנוסח' גנוגנית, ובמשנ' עם גוף פרוש הערבי של הרמב"ם גנונת, ועי' זה. — בפרוש רה"ג לא נזכרה מלה זו כלל, והערוך פרשה תרמילו של העני, וכן ר"ש. והרמב"ם פרש בענין אחר עי' גנונה. ולא נתברר מקור שם זה גנוגנת לפי פרושו של הערוך והר"ש.