1, ש"ז, מ"ר גְּנָזִים, סמי' גִּנְזֵי, — מקום שמטמינים שם דברים יקרים, כסף וכדומה, כמו אוצר, Schatz; trésor; treasure: ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גִּנְזֵי המלך (אסת' ג ט).  ערבות שבו צדק ומשפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה (חגי' יב:).  ויראהו הכהן את היכל ה' ואת חצרות המקדש ואת גנזיו ואולמיו (יוסיפון] פרק ה).  — ואמר המשורר: ולי נרות אחפש בם חדריו ואוציא מגנזיו הלשמים (ר"י הלוי, ידענוך נדוד).  וגנזי סוחרים תערוך לפניו והמלך הביאהו גנזיו (הוא, נאום אסף).  — *ועצם הדבר הגנוז: מצאתי אדם אחד ובידו מגילה אחת וכו' אמרתי לו זו מניין לך אמר לי לחיילות של פרס נשכרתי ובין גינזי פרס מצאתיה (סנה' צז:).  — והמקום ששם טמונים בית גנזים: אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים (ברכ' לג:).  כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו (שבת קה:).  מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל (ביצה טז.).  זה שהיה לו כשהוא הדיוט מניחו בבית גנזיו (רמב"ם ס"ת ז ב).  — °והדבר במ"י: קום וחפור תחתיך ותמצא שם גנז שלמה מלך ישראל וכו' חפר תחתיו ומצא שם גנז שלמה אבנים טובות ומרגליות (א"ב של בן סירא).  ובשביל שראיתיך בצער גדול הראיתי לו הגנז (שם).