ב. גִּנּוּן

°1, ש"ז, — בדקדוק בענין הברת האותיות. הוצאת האותיות בדבור דרך האף: ומוצא הלמד והריש והנון קרובים קצתם מקצתם אלא שהנון הנעה משקה בגנון והנון הנחה מהנחירים לבד (הרקמה, שער ב).



1 בערב' עַ'נַּה  غَنَّة מן עַ'נּ  غَنّ , דבר מתוך האף .

חיפוש במילון: